“הייתי טעון, אבל התאפקתי” | מיקי שביב חוזר ל”סידור קבוע” | ראיון

לרגל הוצאת מהדורת הויניל המחודשת לאלבום הבכורה של להקת טנגו, מיקי שביב מספר על הקסם המקורי של ההקלטות, הבונוסים המפתיעים ששכבו בארכיון גלי צה”ל, הפחדים והחלומות שהפכו לפסקול על זמני של הרוק הישראלי

מיקי שביב הוא להקה בגוף אחד. הוא טריו במובן של סולו. הוא מגביה ורץ לנגוח. הוא מגיש סרב ורץ להחזיר בק הנד, או טופ ספין. הוא תמנון. הוא פרפר והוא מוכשר כמו שד. כמו פיה טובה. תמיד זהר מהשוליים. הבס שלו הוא דגל. כידון. השירה שלו מכשפת. מלטפת ורוחו נעה וזזה, נינוחה וסוערת. מיקי שביב עונה לשאלות לרגל צאתו מחדש של “סידור קבוע“ – אלבום הבכורה של טנגו – על גבי ויניל (הוצאת הלייבל זהב שחור של האוזן השלישית).

הסאונד שהקדים את זמנו

איך התחושה לאחוז ביד ורסיה חדשה של “סידור קבוע”, 40 שנה ויותר, מאז הפעם האחרונה?

פליאה והתרגשות אמת + העלאה באוב של הזיכרון השמח והעצוב מכל של עשייתי המוזיקלית המתועדת, עד כה. הסבר יבוא…

הסאונד של טנגו תמיד נשמע מחו”ל, מאמצע האייטיז, ועד היום. ”ריקוד לאור ירח” הוא בין השירים הכי טובים שנכתבו כאן מאז ומעולם, התקליט הזה נותר עדכני, מתוחכם ומרגש. האם בתהליך המסטרינג לויניל המחודש גילית פרטים מוזיקליים או שכבות סאונד ששכחת שקיימים? ולחילופין, הדגשת צלילים מסוימים שאולי אבדו במקור?

א׳ – תודה על המילים הטובות. ב׳ – עיקר ההתגלות היא היות האלבום המקורי מקרה דומה לקלאץ׳ בפולקסוואגן ״חיפושית״, שמעולם לא קיבל שדרוג, כי היה מיטבי למן עיצובו הראשוני.

כן, אני ער להסרת האבק, לווקס-פוליש הרענן ולמפגש עם פיני (שפטר, מי שאמון על המאסטרינג של מהדורת 2026) שנגע הכי נכון. האמת? מחוות ה-40 ל… והמומחיות המחדשת מרגשות, אבל הסתדרתי לא רע עם המקור.

• קראו על ההבדלים בין מאסטר מקורי לרימאסטר | מאת פיני שפטר

הפתעות מהארכיון ושיתופי פעולה

שתף אותי בהוצאת הבונוסים. האם אלו חומרים שחיכו במגירה וחיכית לרגע הנכון? נתקלת בהם במקרה?

כשישי אמיר פנה אלי, הזכיר לי את 40 השנים שחלפו והציע לתפעל את המחווה, רק אז נזכרתי בהופעה שהוקלטה (אחת מתוך 9 הופעות ״טנגו״ – סה״כ… ). בדקתי עם ארכיון גלי צה”ל ולראשונה מאז ההופעה, כשצלחתי את הארכיון וקיבלתי את ״הקבצים״, חיכיתי יומיים, אזרתי אומץ, הקשבתי להקלטה ו…שחררתי אנחת רווחה.
הסיפור על איך נזכרתי שמתוך הופעות ספורות, אחת הוקלטה, ארוך יותר ויסופר עתידית.

אגב בונוסים, איך הגעתם לשיתוף פעולה עם אלון אלוארצ’יק?

המופע המשותף היה רעיון עסקי של מירון רכטמן ז״ל וגלעד קרן, יבלח״א. ״טנגו״ הייתה גם תזמורת הליווי של אלון (ביחד עם איתן גדרון מתמוז, שניגן בשיריו של אלון). השת”פ עלה וירד. לרגע הותיר חותם – וברגע נעלם.

קלאסיקות על זמניות וקסם התקליט

“אל תעזבי את תל אביב” הפך להמנון על-זמני. כשכתבת אותו, דמיינת שהוא יהיה רלוונטי באותה מידה גם היום?

את ״אל תעזבי את תל אביב״, כתבתי לאשתי הראשונה שרצתה לעזוב (בגלל האינתיפאדה הראשונה). השיר נתן עבודה 6 שנים ואז היא עזבה. מרבית השירים שכתבתי בשני אלבומי ”פרויקט ה״טנגו״ שלי, קיבלו רלוונטיות מואצת, עם כל שנה שחלפה מאז.

כמי שחי את האבולוציה של המוזיקה, מה לדעתך הויניל מעניק ל”סידור קבוע” שהסטרימינג לא יכול לתת?

מאז ותמיד, מול כל מדיה אחרת, אצלי נשארה המילה והאפקט של ״תקליט״. גם ״דיסקים״ כיניתי ״תקליטים״. זה שהמקור והחידוש הם תקליטים, לאחר 40 שנים במדבר הדיגיטלי, מדבר בעד עצמו, אל מעבר לכל מילה שלי. מספיק להבין שסטרימינג הפכה למילה בעברית ומיד אני שמח על ״התקליט״ ועוד כפול! זכיתי בעוד מעגל שנסגר הכי טוב בעולם המוזיקה.

• מדוע תקליט נשמע טוב יותר(?) מקובץ דיגיטלי | היכנסו לסקירה המלאה

עיצוב, השפעות וסגירת מעגל

בוא נדבר רגע על טיפוגרפיה ומבנה של שיר. אתה שובר שורות באופן מאוד חריג מהמקובל ולעיתים גם קצת בניגוד לאיך שהשיר נשמע, ובאותו הקשר, מה הסיפור עם הקו המפריד | השתול בין | המילים ?

הקו המפריד אכן היה יציר טיפו/עיצוביגרפי. מקרה שקרה. היום, כשאני מביט וקורא, אני בהשלמה, אבל מודה שהייתי עושה אחרת ולו הייתי עושה אחרת אז, לא הייתה לך הרישא של השאלה

האלבום הוקלט בעיצומו של “תור הזהב” של הרוק הישראלי (אחרי שיתופי הפעולה עם שלום חנוך, אריק איינשטיין, דויד ברוזה ורבים אחרים). איך המפגש איתם – באולפנים, על הבמה – השפיע על התוצאה הסופית אם בכלל?

כששבתי מחו״ל, הישר אל תוך האריק, השלום וכל היתר, הייתי טעון, אבל התאפקתי ואני בהודיה גדולה על ההתאפקות ועל כלל הזדמנויותיי. כל יום בעבודתי כנגן הקלטות למדתי המון, בעיקר – מה לא לעשות. נותרתי בשלי ואני מודה לכל כוכביי המזל שלי על ההזדמנות להותיר, כ״תוצאה סופית״, חותם אישי בנוף המוזיקה הישראלית, האהובה מכל.

יש שיר מסוים באלבום שקיבל משמעות חדשה עבורך עם השנים?

כל השירים מתווכים לי את עובדת היותי אז בעל חלומות נאיבי. כל הפחדים, והדאגות לבלבו והגשימו, לעומת החלומות, הביעותים והכיסופים, שעדיין בעבודה.

מי הקהל שאתה מדמיין שיקנה את התקליט הזה היום?

מקווה שכל הקהל הרב הפוקד ללא הרף את דף הספוטיפיי שלי, שמספרו אינו עצום, אך רב ממספר עותקיי המהדורה המחודשת (תכלס).
ותודה מיוחדת ליד המקרה, גלעד קרן, שהביא אותי לאולפן חדש, כדי לנסות ציוד חדש.

---

• מה חדש על המדף: התקליטים שעשו לנו את אוגוסט
• 35 שנה ל־Ten: האלבום שאי אפשר להפסיק לאהוב
• האם AM היה אלבום הרוק הגדול האחרון?
• דולי פרטון לא הייתה אף פעם בלונדה מטומטמת
• Muse מכוונים לכוכבים: The Wow! Signal מחזיר את הלהקה למסלול הקוסמי