המדריך השלם לרימסטר – הסודות והפיזיקה מאחורי החריצים שבגרוב

ההבדלים בין המסטר לרימסטר בעולם התקליטים. פיני שפטר, שחתום על הוצאות מחודשות איכותיות רבות, מסביר כיצד תהליך החידוש משפיע על איכות הצליל, ומדוע לעיתים דווקא הדפסות מאוחרות עולות על המקור

מאת פיני שפטר

מהו מסטר?
מסטר הוא הקלטה המיועדת להפקה, ייצור סדרתי של מדיה, כלומר שכפול של מדיה, אנו נתמקד בתקליטי ויניל.

עד שנות השמונים המסטר נוצר על גבי סליל אנלוגי, מוצר שהזמן והכמות המצטברת של הניגון שלו, גורמים לבלאי וירידת ביצועים של ההקלטה המקורית.

מהו רימסטר?
 ריסמטר הוא חידוש המסטר המקורי, בין אם בשל בלאי, או מעבר לפורמט אחר, לדוגמא העברת הקלטת מסטר אנלוגית למדיה אנלוגית טריה  וחדשה יותר או למדיה דיגטאלית, לה יש התכנות לחיי נצח.

• כל מה שחשוב לדעת על עולם התקליטים
• איך עדיף להקשיב למוזיקה, תקליט או קובץ דיגיטלי?
• תקליט בהדפסה מקורית או רימסטר?

הקלטות מסטר מקוריות מכילות בדרך כלל איכות גבוהה יותר מאשר האיכות שהודפסה מהם.
התהליך נקרא “חיתוך התקליט”.
זהו הליך בו הופכים את המסטר לתבנית אשר ממנה מדפיסים את התקליטים.
בשרשרת האלקטרונית הזו מעורבים מעבדים אנלוגיים או דיגטליים שתפקידם לשמור על מגבלות מדיית התקליט.
הם מבצעים פעולות דחיסה (Compression), הגבלת דינמיקה והפחתת תדרים נמוכים לעוצמת תדרים גבוהים.
זאת כדי למנוע עיוותים וקפיצות שעלולים לקרות בשל מגבלת יכולת העקיבה של מחט הפטיפון אחר החריץ – אם הוא מכיל שנויים חדים או חזקים מעבר למגבלותיה המכניות של המחט.

לכן, במהלך השנים הארוכות בהן תעשיית המוזיקה עוסקת בהדפסה מחדש של הקלטות, ניתן למצוא כאלה שבהן הוצאה מסוימת, בין אם בארץ או בחו”ל – עולה באיכותה על ההדפסות שקדמו לה.
דוגמא מצויינת לכך היא ההדפסה הגרמנית מ1971 לאלבום: MAGICAL MYSTERY TOUR של הביטלס
(HoZu /Apple SHZE327).

לא ניכנס לסיבות הטכניות מה מייחד הדפסה כזו לעומת אחרות.
זו דוגמא הממחישה שיש תלות במקור ההקלטה, כמו גם לאופן ההפקה של הדפסה זהות הטכנאי שישב על הכפתורים, ועוד.

מתי נדרש רימסטר?

כאשר יש צורך לשמר הקלטות ישנות הנמצאות במרוץ מול הזמן כנגד תופעות בלאי והתיישנות.

כאשר יש ביקוש להדפסה חדשה, והאופציה לרכישה בשוק המשומשים אינה ראלית (בשל חוסר או ביקוש יתר)
כאשר במקור, ההדפסות הראשוניות היו בעלת איכות ירודה.

כאשר ניתן להגיע לביצועי סאונד ומוסיקליות (הנאה) משופרים בעזרת שימוש בכלים מודרניים שלא היו קיימים במועד יצאת האלבום

ועוד ועוד…

מה לגבי הוצאות ישראליות:

ההקלטות הישראליות המקוריות ברובן הן בעלות איכות טובה לזמנן, הדפסות התקליטים בישראל סבלו מאי אחידות של איכויות, הדפסות שהכילו רישרוש “צרוב בהדפסה עצמה”, במקור, שום ניקוי לא יכול להוריד לכלוך שכזה.

רמת הרחש הטבעי של תקליטים בהדפסה גם בעלי הדפסה מצויינת היה יחסית גבוה לעומת הדפסות חו”ל איכותיות.

הערה חשובה:
ההדפסות של הוצאה ישראלית עכשווית, הנעשות במספר מפעלים שונים הנמצאים בעיקר באירופה, הן שקטות ברמה משמעותית לעומת הדפסות מקוריות ישראליות של שנות ה60, 70, 80.

מה לגבי איכות הרימסטר העכשווי?

יש ויש.
יצאו הדפסות שזכו לשבחים ויש כאלו שאכזבו בהשוואה למקור ובכלל.
ההצלחה של רה-אישיו תלויה בהקפדה על איכות מקסימלית מבחירת מקור ההקלטה, היכולת להעביר אותו תהליכים שיפרידו את החומר המוסיקלי מתופעות הלוואי של התישנות המקור והידע למקסום תוצר המסטר החדש, בהתאמה לויניל המודרני, שמספק לנו תחום דינמי גבוה יותר ממה שהיה מקובל בישראל של שנות ה70-80.     

הכותב הוא איש הסאונד, מכשף התדרים, מהנדס הקול, אומן הווליום,
הבס והטרבל, איש המאסטרינג הוותיק והטוב – המאסטר פיני שפטר.
שפטר אמון על כל המסטרינג של הוצאות לייבל האוזן השלישית – זהב שחור.
הוא אמן בתחומו, בעל קונוסלה ייחודית עתירת סודות ואפקטים. מצוייד במערכות סאונד, פטיפונים וטייפים מתקדמים ובראשו מתרוצצים תדרים, מחשבות, תובנות והרבה שכל, לצד סבלנות אין קץ, נועם הליכות ומקצוענות לשמה. התברכנו באיש מקצוע שכמותו.

• נועה קירל מגיעה לראשונה לויניל עם אלבום האוסף “10 (Part 1)”
• השילוב בין נוסטלגיה לקדמה: באנדל פטיפון Sony PS-LX310BT ורמקולים Klipsch The Fives
• היהלום שממשיך לנצנץ: 20 שנה ללכתו של סיד בארט
• 55 שנים בלי סצ’מו: האיש שלא רק ניגן ג’אז, אלא שינה את הדרך שבה העולם מקשיב
• מופע הארנבות של ד”ר קספר חוזרים לניינטיז, הפעם חלומות הנצח על גבי ויניל

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.