1996 הבחירות של ליאור

בין ביטים חדשניים לאינדי שנשאר בלב

מאת אבירן שפר

1996 הייתה שנה שבה כמעט כל ז’אנר מוזיקלי חיפש את הדרך שלו קדימה. ההיפ הופ הרחיב את גבולות הסמפלינג, האלקטרוניקה נעה בין רחבות הריקודים לניסויים אולפניים, האינדי הציע מלודיות לצד חשיפה רגשית, והג’אז, הפולק והרוק המשיכו להמציא את עצמם מחדש. בתוך כל זה יצאו אלבומים שהפכו לקלאסיקות, לצד יצירות פחות צפויות שזכו למעמד של פנינים בקרב מי שגילו אותן בזמן או שנים לאחר מכן.

ליאור חוזר אל האלבומים שתפסו את אוזנו ב־1996, במסע שחוצה יבשות וסגנונות: מ־DJ Shadow ו־Outkast ועד פיונה אפל, בק, Squarepusher, Björk ו־Future Sound of London. זו לא רשימת להיטים או מצעד של קונצנזוס, אלא מבט אישי ורחב על שנה שבה מוזיקה חדשנית, מוזרה, מרגשת ומלאת גרוב התקיימה זו לצד זו, והוכיחה שהגבולות בין הז’אנרים נועדו בעיקר כדי לחצות אותם.

DJ Shadow – Endtroducing…..
אחד האלבומים החשובים והמשפיעים של שנות התשעים. DJ Shadow בנה יצירה שלמה מתוך סמפולים, קטעי תופים, קולות ושברי הקלטות, והוכיח שאפשר ליצור מוזיקה עשירה ומורכבת בלי להסתמך על להקה מסורתית או על שירה במרכז הבמה. אלבום מכונן של ההיפ הופ האינסטרומנטלי, שממשיך להישמע ייחודי גם שלושה עשורים אחרי יציאתו.

Outkast – ATLiens
הצמד מאטלנטה הרחיב כאן את גבולות ההיפ הופ הדרומי, עם הפקה חללית, אווירה לילית וכתיבה שהתרחקה מהדימוי המקובל של ראפ אמריקאי באותה תקופה. זהו אחד האלבומים שביססו את Outkast ככוח יצירתי שאי אפשר להתעלם ממנו.

Weezer – Pinkerton
האלבום השני של Weezer הפך עם השנים לאחת מיצירות האינדי־רוק המזוהות ביותר עם הניינטיז. בזמן יציאתו התקבל באופן מסויג יחסית, אבל החשיפה הרגשית, הגיטרות המחוספסות והכתיבה הלא מחמיאה של ריברס קואומו הפכו אותו בהדרגה לאלבום דורות.

Fiona Apple – Tidal
אלבום הבכורה של פיונה אפל הציג כותבת וזמרת בעלת קול מובחן, שהצליחה לחבר בין פסנתר, פופ, ג’אז ורוק לבין טקסטים חשופים ולעיתים לא נוחים. הוא סימן את תחילתה של קריירה יוצאת דופן.

• לסקירה המלאה של אלבומי 1996
• סקירת אלבומי הפאנק של 1996
• הפנינה האלקטרונית שחיכינו לה 13 שנה
• האוזן ממליצה: המיטב של 1986
• האם 1976 היתה סתם שנה?
  
  

Fugees – The Score
אלבום הפריצה הגדול של ההרכב, ששילב היפ הופ עם השפעות של רגאיי, סול ומוזיקה קריבית. לצד הלהיטים הגדולים, הוא הציג את הכימיה בין לורין היל, ווייקליף ז’אן ופראס והפך לאחד האלבומים הבולטים של התקופה.

Squarepusher – Feed Me Weird Things
אלבום הבכורה של טום ג’נקינסון תחת השם Squarepusher, שבו ג’אנגל, דרם אנד בייס, ג’אז ואלקטרוניקה ניסיונית נפגשים במוזיקה טכנית, מהירה ובלתי צפויה. הוא סימן את אחד הכיוונים המרתקים שהתפתחו מתוך סצנת האלקטרוניקה הבריטית.

Beck – Odelay
בק לקח את הגישה האקלקטית של Mellow Gold והפך אותה ליצירה מהודקת, עשירה ומלאת המצאות. היפ הופ, פולק, רוק, פאנק וסמפולים מתערבבים כאן לאלבום שהפך את בק לאחד הקולות הייחודיים של שנות התשעים.

Future Sound of London – Dead Cities
אלבום אלקטרוני אפל וקולנועי שמחבר בין אמביינט, טכנו, ברייקביט וצלילים תעשייתיים. במקום להתמקד ברחבת הריקודים, FSOL בנו עולם שלם של אווירה, מתח ותנועה.

Jamiroquai – Travelling Without Moving
אלבום שהביא את הפאנק והאסיד ג’אז של Jamiroquai אל לב המיינסטרים. גרוב מהודק, בס בולט ושירים שנועדו להזיז את הגוף הפכו אותו לאחת ההצלחות הגדולות של ההרכב.

Porcupine Tree – Signify

אלבום חשוב בהתפתחות של Porcupine Tree, שבו סטיבן וילסון החל להתרחק מהפסיכדליה של יצירותיו המוקדמות לעבר רוק מתקדם ואפל יותר. האלבום נע בין קטעים אינסטרומנטליים ארוכים לשירים מלודיים ומהודקים.

Cassandra Wilson – New Moon Daughter
קסנדרה וילסון מפרשת כאן שירים של אמנים שונים דרך קול עמוק, אינטימי ומלא נוכחות. החיבור בין ג’אז, בלוז, פולק ורוק הופך את האלבום ליצירה אישית מאוד, שמתרחקת מהמסורת של אלבומי סטנדרטים שגרתיים.

Red Snapper – Prince Blimey
ההרכב הבריטי חיבר בין ג’אז, אלקטרוניקה, דאב וברייקביט לצליל עירוני, מחוספס ומלא גרוב. Prince Blimey הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו מוזיקאים בריטים פירקו והרכיבו מחדש את הגבולות בין מוזיקה אלקטרונית לנגינה חיה.

Richard Thompson – You? Me? Us?
אלבום כפול שמציג את יכולות הכתיבה והנגינה של אחד מגיטריסטי וכותבי השירים המוערכים ביותר בבריטניה. תומפסון נע בין רוק, פולק ובלדות אינטימיות, עם נגינה שממשיכה להיות מרשימה לא פחות מהשירים עצמם.

Diana Krall – All for You
מחווה לשלישיית נט קינג קול, שבה דיאנה קרול מציגה את סגנון הפסנתר והשירה שהפכו אותה לאחת הדמויות הבולטות בג’אז הווקאלי של שנות התשעים.

Bill Frisell – Quartet
הגיטריסט ביל פריזל ממשיך לטשטש את הגבולות בין ג’אז, מוזיקה אמריקאית מסורתית, בלוז ומוזיקה ניסיונית. זהו אלבום שמדגים את היכולת שלו לבנות שפה מוזיקלית שלמה מתוך צלילים שנראים במבט ראשון פשוטים.

Dave Matthews Band – Crash
האלבום שהפך את Dave Matthews Band מתופעה מצליחה יחסית להרכב אמריקאי גדול. שילוב של רוק, פולק, ג’אז וגרוב, עם נגינה קבוצתית שמעניקה לשירים חיים משלהם.

Blind Melon – Nico
אלבום אוסף של קטעים נדירים, הקלטות שלא פורסמו ושירים שנותרו מחוץ לאלבומי האולפן של ההרכב. הוא יצא לאחר מותו של הסולן שאנון הון, ומאפשר הצצה נוספת ללהקה שהצליחה לחבר בין רוק אלטרנטיבי, פסיכדליה ופולק.

Nine – Cloud 9
אלבום של הרכב ההיפ הופ Nine, שמזוהה עם הצליל המחוספס של הראפ הניו יורקי באמצע שנות התשעים. ביטים כבדים וכתיבה ישירה מציבים אותו בצד הפחות מלוטש והיותר רחובי של הז’אנר.

Björk – Telegram
אלבום רמיקסים שמפרק ומרכיב מחדש את חומרי Post. במקום אוסף שגרתי של גרסאות חלופיות, ביורק מציעה כאן מפגש בין אלקטרוניקה, ניסיוניות ופרשנויות של מפיקים שונים לעולמה המוזיקלי.

Secret Chiefs 3 – First Grand Constitution and Bylaws
אלבום הבכורה של ההרכב שהקים טריי ספרואנס לאחר עבודתו עם Mr. Bungle. שילוב של מוזיקה מזרחית, ספגטי־ווסטרן, רוק ניסיוני ומקצבים לא צפויים יוצר יצירה שמסרבת להסתפק בהגדרה ז’אנרית אחת.

I.E.M. – I.E.M.
פרויקט הצד של סטיבן וילסון, שבו הוא פונה לכיוונים פסיכדליים, ניסיוניים ואינסטרומנטליים יותר. האלבום מתאים למי שמחפש את הצד הפחות צפוי של היוצר, הרחק מהמבנים המוכרים של Porcupine Tree.

Fun Lovin’ Criminals – Come Find Yourself
אלבום הבכורה של ההרכב הניו יורקי, שחיבר בין היפ הופ, רוק, פאנק, בלוז וג’אז באווירה עירונית נינוחה. הלהיט Scooby Snacks הפך אותו לאחד האלבומים המזוהים עם הצליל האקלקטי של אמצע הניינטיז.

• 1996: השנה שבה האלקטרוניקה הפסיקה להישמע כמו דבר אחד
• 1996 במוזיקה: האלבומים הגדולים של השנה
• ישי ברגר חוזר ל־1996: השנה שבה הפאנק בער בכל הכיוונים
• 1996 הבחירות של ליאור
• Alice In Chains – MTV Unplugged חוזר לתקליט, 30 שנה אחרי