שלושים ושלוש שנים ל- Songs of Faith and Devotion, האלבום שהפך את דפש מוד ללהקת רוק אפלה וגדולה מהחיים

בין גוספל לגיטרות חשמליות, בין אמונה להתפרקות, דפש מוד שוברת את עצמה וממציאה זהות חדשה

אבירן שפר

בשנת 1993, כשהעולם עוד זוכר את הצלילים הקרים והמדויקים של הסינתיסייזרים, דפש מוד עושים מהלך כמעט לא הגיוני. במקום להמשיך את הקו האלקטרוני המלוטש של Violator, הם פונים לכיוון אחר לגמרי. אפל יותר, פיזי יותר, ובעיקר כזה שמרגיש חי ומסוכן.

Songs of Faith and Devotion הוא לא עוד אלבום. הוא נקודת שבר.

כבר מהצליל הראשון ברור שמשהו השתנה. הגיטרות נכנסות קדימה, התופים נשמעים כאילו הוקלטו בחדר מלא זיעה, והקול של דייב גאהן מקבל עומק מחוספס וכמעט מטיף. זה לא מועדון לילה יותר. זו כנסייה חשוכה באמצע סערה.

הסינגל הפותח I Feel You היה הצהרת כוונות. רוקנרול מלוכלך עם נשמה אלקטרונית. אחריו מגיעים Walking in My Shoes ו- Condemnation שמכניסים אלמנטים של גוספל ובלוז, ומעמיקים את התחושה שמדובר באלבום שמחפש גאולה, אבל לא בטוח שהוא ימצא אותה.

Behind the Wheel כבר היה בעבר, אבל כאן מגיעים שירים כמו In Your Room שמרגישים כמו וידוי אישי. יש באלבום הזה אינטימיות חריגה, כאילו הלהקה חושפת משהו שלא תוכנן להיחשף.

מאחורי הקלעים, הסיפור אפילו יותר קיצוני. ההקלטות היו כאוטיות, מתוחות, ולעיתים כמעט בלתי אפשריות. חברי הלהקה התרחקו זה מזה, ההתמכרויות החריפו, והתחושה הכללית הייתה של התפרקות. במובן מסוים, האלבום הזה הוא תיעוד של קריסה בזמן אמת.

אבל דווקא מתוך הכאוס הזה נוצר משהו חד פעמי.

Songs of Faith and Devotion הפך לאלבום הראשון של דפש מוד שהגיע למקום הראשון גם בבריטניה וגם בארצות הברית. הוא הרחיב את הקהל שלהם בצורה דרמטית והוכיח שהם לא רק להקת סינתפופ, אלא כוח מוזיקלי שמסוגל להשתנות ולהוביל.

גם סיבוב ההופעות שליווה אותו, ה- Devotional Tour, הפך לאגדי. הופעות טעונות, אינטנסיביות, לפעמים על סף התפרקות, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמיתולוגיה של הלהקה.

שלושים ושלוש שנים אחרי, האלבום הזה עדיין נשמע נועז. הוא לא מתיישן כי הוא לא ניסה להיות מושלם. הוא ניסה להיות אמיתי.

וזה בדיוק מה שהופך אותו לאחד הרגעים החשובים ביותר בקריירה של דפש מוד.

• 1986: מציינים 40 לשנה בה האייטיז הגיעו לבשלות מלאה
• Deep Six (1986): האוסף שהגדיר את הצליל של סיאטל
• קותימאן ממשיך לחפש את הגרוב
• קים דיל חגגה 65: האדריכלית השקטה של הרוק האלטרנטיבי
• ריקוד בצהרי היום: גיג באוזן עם מיקי שביב