היום לפני: 40 שנה ל-Parade של פרינס, הפסקול שהמציא מחדש אמן שכבר היה בשיא

בין פסקול לאוונגרד פופ: פרינס מפרק את ההצלחה של Purple Rain ובונה מחדש את הצליל שלו, מהלך נועז שהוליד את “Kiss” ושינה את חוקי המשחק

אבירן שפר

31 במרץ 1986. פחות משנתיים אחרי הפיצוץ הגלובלי של Purple Rain, פרינס כבר היה במקום שבו רוב האמנים נחים על זרי הדפנה. במקום זה, הוא בחר לפנות הצידה אל פסקול אלגנטי, מוזר, מינימליסטי ומלא הומור: Parade, האלבום שליווה את סרטו השני, Under the Cherry Moon.

זו לא הייתה עוד קפיצת מדרגה זו הייתה סטייה מכוונת מהמסלול.

פרינס אחרי Purple Rain: לאן הולכים אחרי פסגה?

אחרי ההצלחה המסחררת של Purple Rain, גם כאלבום וגם כסרט פרינס היה האמן הגדול בעולם.
סיבוב הופעות מפלצתי, פרסים, שליטה מוחלטת בפופ. אבל במקום לשחזר את הנוסחה, הוא פנה לפרויקט הבא מתוך דחף אמנותי טהור.

Parade הגיע בשלב שבו פרינס כבר לא ניסה להוכיח שהוא כוכב הוא ניסה להוכיח שהוא יוצר חופשי.

האלבום נכתב והוקלט בעיקר ב־1985, במקביל לעבודות נוספות (כולל חומרים שלא יצאו אז), ומציג פרינס משוחרר מהצורך להיות “נגיש”. זה אלבום פחות רוקיסטי, פחות גרנדיוזי ויותר אירופאי באופי שלו, עם השפעות ג’אז, שנסון, פאנק מינימליסטי ופס־קול קולנועי.

הצליל: מינימליזם, הומור וניסוי

במקום הגיטרות הגדולות וההמנונים של Purple Rain, כאן יש עיבודים דקים, כלי הקשה חדים, קולות רקע שובבים, ומעברים כמעט תיאטרליים בין קטעים. שירים קצרים, לעיתים סקיצתיים, מתחלפים בבלדות רכות או קטעים אינסטרומנטליים.

השותפים המרכזיים לפרויקט היו חברי The Revolution, כשהאלבום גם מסמן את תחילת הסוף של ההרכב יצירה משותפת שמתפרקת מבפנים.

הסינגלים והלהיטים: בין “Kiss” ל-“Sometimes It Snows in April”

הלהיט הגדול של האלבום ואחד הגדולים בקריירה של פרינס הוא כמובן
“Kiss”:
שיר פאנק רזה, כמעט בלי בס, עם גרוב חד וגיטרה יבשה. הוא הגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי והפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם פרינס.

אבל Parade הוא לא רק “Kiss”:

• “Girls & Boys” פאנק-דיסקו עם ניחוח צרפתי
• “Mountains” אולי השיר הכי “אפי” באלבום, עם סאונד רחב יותר
• “Anotherloverholenyohead” אנרגיה רוקיסטית בתוך המסגרת המינימליסטית
• “Sometimes It Snows in April” בלדה שקטה, כמעט נבואית, שהפכה לאחד השירים האהובים והמצמררים בקטלוג שלו
• “Christopher Tracy’s Parade” פתיחה תיאטרלית שמכניסה ישר לעולם הסרט

הצלחה, פרסים והשפעה

למרות אופיו הלא שגרתי, Parade הצליח מאוד:

• הגיע לצמרת המצעדים (כולל Top 5 בארה״ב)
• מכר מיליוני עותקים ברחבי העולם
• הסינגל “Kiss” זיכה את פרינס בפרס גראמי (Best R&B Performance)

אבל החשיבות האמיתית של האלבום היא לא במספרים אלא בהשפעה:

Parade הרחיב את גבולות הפופ השחור והכניס לתוכו אסתטיקה אירופאית, מינימליזם והומור. הוא הראה שאפשר להיות גם כוכב-על וגם ניסיוני בו-זמנית. ההשפעה שלו ניכרת באמנים שיבואו אחר כך מפופ אלטרנטיבי ועד R&B מודרני.

נקודת מפנה: סוף עידן, התחלה חדשה

זהו גם האלבום האחרון של פרינס עם The Revolution. זמן קצר לאחר יציאתו, הלהקה התפרקה ופרינס עבר לפרק חדש, סוליסטי עוד יותר, נועז יותר.

מיד אחריו הגיע Sign o’ the Times שנחשב בעיני רבים ליצירת המופת הגדולה ביותר שלו. במובן הזה, Parade הוא גשר: בין פרינס הפופולרי של אמצע האייטיז לפרינס האמן הרדיקלי של סוף העשור.

אז למה Parade חשוב גם היום?

כי הוא מזכיר שאמן בשיא כוחו לא חייב ללכת על בטוח.
כי הוא מציג את פרינס לא רק ככוכב אלא כמלחין, במאי, אוצר של סאונד.
וכי בתוך כל האקלקטיות הזו, הוא עדיין ידע לכתוב שיר פופ מושלם כמו “Kiss”.

40 שנה אחרי, Parade נשמע כמו אלבום של אמן שלא מפחד לאבד קהל כדי למצוא שפה חדשה ובסוף, מרוויח את שניהם.

• סיינה ספירו: הקול העוצמתי של הדור החדש יוצא לאור
• ג’נגו סופר עד עשר
• פטיפון סוני למתחילים: LX310BT או LX5BT?
• The Köln Concert: הדגמה חיה למה שאפשר לעשות עם פסנתר בלבד ולהשאר מרתקים
• “זה ספר על מאחורי הקלעים המטונף”: איה כורם מוציאה ספר חדש ומספרת על המאבק ששינה את חייה