ככה מאחסנים תקליטים

על מדף, בארגז, בתיבת עץ או מזוודת קטיפה. התקליט חייב לקבל יחס אישי וקפדני, ולהיות מאופסן כראוי. כמו אתרוג בקן, כמו תינוק בעריסה. תאהבו אותו, תטפלו בו, תעטפו אותו והוא יחיה לנצח. כי תקליטים זה לנצח

אסא אופק

אז קניתם את הרימסטר החדש של ריבלובר, או שמצאתם עותק במצב Mint  של הצ’רצ’ילים המקורי על מדפי היד-שניה אצלנו (תנוחו, לא יקרה), והבאתם אותו הביתה. עכשיו מה? תקליט הוא לא סתם פורמט מוזיקלי. הוא יצור חי ונושם (או נושם אבק) שדורש טיפוח וטרחה. בשביל שהויניל שלכם ימשיך להישמע כמו ביום שיצא מהמכבש, ולא כמו טיגון צ’יפס עמוק, אספנו עבורכם כמה כללי ברזל בעזרתם תדעו איך לאחסן תקליטים.

כלל הראשון: לעולם לא בשכיבה

אם יש משהו שיכול להוציא אספן תקליטים משלוותו, זה לראות ערימת תקליטים שוכבים אחד על השני. ויניל הוא חומר גמיש, אבל משקל מצטבר יוצר לחץ שמועך-מעקם את התקליטים התחתונים והופך אותם לפריט דקורציה לתלויה על הקיר או חלילה יצריך ביקור חטוף בחדר האשפה. אסור לערום אותם. זה הגיוני וסביר וברור? יכול להיות. גם לאכול במזלג זה ברור ויש כאלה שמעדיפים את כף ידם השמאלית. או הרגלית. תקליטים מאחסנים רק בעמידה.  נ ק ו ד ה .
כמו ספרים בספרייה, בזווית של 90 מעלות. אל תדחסו אותם חזק מדי; הם צריכים קצת אוויר לנשימה לטובת דפדוף נוח ומרחב מחיה.

• מה ההבדל בין תקליט חדש ליד שניה

אקלים זה הכל

האויב הכי גדול של האוסף שלכם הוא השמש הישראלית. אל תניחו את מדף התקליטים שלכם מול חלון מואר מידי או מתחת למזגן או סמוך לתנור. חום גבוה מעקם את התקליט וקרינת UV דוהה את העטיפות המושקעות שכל כך רציתם להציג וליהנות ממנה. הטמפרטורה האידיאלית נעה סביב
18-21 מעלות, עם לחות של 40%-50%. לחות גבוהה מדי עלולה להעלות עובש בחריצים
( (Groove. לחות נמוכה מדי תספוח אליה חשמל סטטי שימגנט אליו את כל האבק בבית. אתם לא רוצים להפוך את התקליט שלכם לאיי-רובוט.

• רוצים לדעת איך לשמור על התקליטים שלכם לאורך זמן?

ממ”ד מקטיפה

תיבת עץ עם כיסי בד ייתן פתרון יפיפה ומושלם והאמת? אנחנו מעדיפים לאחסן את האוסף שלנו בתוך מזוודה מרופדת קטיפה עם מכסה אטום, כי מה זה נותן? טוב ששאלתם.
דיפון הקטיפה הרך מספק שכבת מגן עדינה שמונעת חיכוך ישיר עם דפנות קשיחות, מה ששומר על שלמות העטיפות ומונע נזק פיזי לתקליטים עצמם. וכמובן, בידוד ושמירה על המוצר. כמו ששומרים על שקדי מרק או על אורז. במקום מוצל ויבש, ונקי.

מניעת הצטברות אבק: סגירת התקליטים בתוך מזוודה אטומה מונעת חדירת חלקיקי אבק לניילון, לעטיפה וחלילה – לחריצי התקליט. אבק הוא האויב המרכזי של איכות הסאונד ועלול לגרום לרעשי רקע (פצפוצים) ולקרקס את המחט העדינה כל כך.

הפחתת חשמל סטטי: קטיפה נחשבת לחומר יעיל לניקוי ותחזוקה משום שהיא מסייעת בהסרת אבק מבלי להגדיל את המטען הסטטי על גבי הויניל, מה שמפחית הדבקות של לכלוך חדש והפרעות בזמן הניגון.

יציבות ומניעת עיוותים: המזוודה מאפשרת להעמיד את התקליטים בצורה אנכית וצפופה מספיק כדי שלא יתעקמו, אך מבלי להפעיל לחץ עודף שעלול לעוות את צורתם ומאפשרת חיטוט נעים ובטוח בינות התקליטים.

ניידות בטוחה: המבנה הקשיח של המזוודה מאפשר לשנע את האוסף בקלות תוך הגנה מפני מכות חיצוניות או נפילות. נגיד, בעת שטיפה הבית, או חלילה נסיעה כפויה לדודה שבצפון שמצריכה מוצרים להסחת דעת (רק לא להניח המזוודה ברכב לזמן ממושך. בטח לא בקיץ).

המעטפת המגנה: ניילון חיצוני ועטיפות נכונות

הניילון המקורי שעוטף את התקליט (Shrink wrap  ) נוטה להתכווץ עם השנים ולעקם את העטיפה. ההמלצה שלנו – תסירו אותו בזהירות (בעזרת סכין יפני ו/או שפשוף מהיר, הלוך חזור, על ירך הג’ינס שלכם (תשאלו אותנו בהזדמנות ונדגים). במקום השרינק הצטיידו בניילון חיצוני המגן על העטיפה משפשופים ואבק. ניתן למצוא אצלנו ניילונים חיצונים באיכות יפנית מושלמת, תואמים לתקליט בודד או כפול, עם פס דבק רב-פעמי או ללא דבק (אלא אזל זמנית מהמלאי).

שרוול פנימי (Inner Sleeves  ). מומלץ להחליף את השרוול בסיסי (נייר פשוט שעלול לשרוט את הויניל ולהשאיר עליו פירורים) בשרוול ניילון אנטי-סטטי מבוסס פוליתילן. זה ההבדל בין תקליט ששורד כמה שנים לתקליט ששורד לנצח. ניתן למצוא אצלנו עטיפות-שרוול שכאלה במגוון צבעים לבחירה (אלא אזל זמנית מהמלאי). למיטיבי לכת הרואים בתקליט שלהם לא פחות מהילומים לנצח, המציאו את הניילונים האודיופילים וזה היתרון שלהם:

מניעת חשמל סטטי באופן מושלם: זהו היתרון המשמעותי ביותר. ניילונים אודיופילים עשויים לרוב מ-HDPE או “נייר אורז” הם אנטי-סטטיים, ו”מתמחים” בהרחקת אבק וחשמל סטאטי שכזכור גורם ל”קליקים” ו”פופים” “וקריקים” מעצבנים בזמן הנגינה. שלא לומר מזיקים.

הגנה מפני שריטות. עטיפות נייר רגילות הן מחוספסות יחסית ועלולות ליצור שריטות שטחיות זעירות בכל פעם שמוציאים או מכניסים את התקליט. הניילון האודיופילי הוא חלק, גמיש חזק ורך מאוד, ומאפשר לתקליט להחליק פנימה והחוצה ללא חיכוך מזיק.

שמירה על הניקיון: בניגוד לנייר שמתפורר עם השנים ומשאיר סיבים זעירים בתוך הגרובים, הניילונים האודיופיליים אינם מפרישים חלקיקים ומעניקים לויניל שלכם הגנה מושלמת. הערה: הניילונים האודיופילים יקרים משמעותית מכל ניילון חיצוני אחר שקיים בשוק. זמינים אצלנו (לרוב) בחנות ובאתר.

• לאביזרים ופתרונות אחסון

וכעת נעבור למידוף

זכרו שתקליטים הם עסק כבד. כל תקליט שוקל בין 120 ל-200 גרם (הסטנדרט המקובל לאיכות גבוהה הוא 180 גרם). תקליטים קלים יותר (120-140 גרם) נפוצים עדיין אבל אלו הכבדים מספקים יציבות מוגברת, פחות רעידות ואיכות צליל משופרת. אז כן, תקליטים הם עסק כבד ומחייבים מידוף הולם. מדף רעוע יקרוס תחת העומס (סביב 15-20 קילו למטר רץ של תקליטים). השתמשו במדפים חזקים עם חוצצים כל 20-30 ס”מ כדי למנוע מהתקליטים להישען אחד על השני בזווית חדה מדי, מה שיוצר לחץ מיותר על הקצוות. זוכרים? היינו שם בפתיחת המאמר.

וכזכור – אנחנו מעדיפים להניח אותם בתיבות מכוסות, עם או בלי גלגלים. ועדיף במזוודות מרופדות.

בשורה התחתונה, שימרו על התקליטים שלכם והם ישמרו על המוזיקה שלכם שתשמור על הנפש שלכם ואלוהים יודע כמה הנפש זקוקה לנחמה בארצנו הקטנה. אם אתם מחפשים קופסאות אחסון ייעודיות, שקיות הגנה או סתם רוצים להתייעץ על מצב האוסף – אנחנו תמיד כאן, באוזן השלישית. זמינים בווטאסאפ או באינסטגרם או בייסבוק.

אה, כן – כדאי לכם מאוד לסדר את האוסף שלכם עפי ABC. ככה, גם תתמצאו בקלות וגם תגלו אליו קרבה יתרה, ואהבה. אם האוסף גדול מאוד תמיד אפשר לחלק לתתי קבוצות, ז’אנרים או הרכבים. הנה למשל, ככה אנחנו מסדרים את התאים אצלנו בחנות. להתראות.

• כל מה שצריך לדעת על תקליטים
  

• סיינה ספירו: הקול העוצמתי של הדור החדש יוצא לאור
• ג’נגו סופר עד עשר
• פטיפון סוני למתחילים: LX310BT או LX5BT?
• The Köln Concert: הדגמה חיה למה שאפשר לעשות עם פסנתר בלבד ולהשאר מרתקים
• “זה ספר על מאחורי הקלעים המטונף”: איה כורם מוציאה ספר חדש ומספרת על המאבק ששינה את חייה