1986: מציינים 40 לשנה בה האייטיז הגיעו לבשלות מלאה

אנשי האוזן השלישית חוזרים לאלבומים שעיצבו את אחת השנים הגדולות, המגוונות והמשפיעות של העשור

מאת אבירן שפר וצוות האוזן השלישית

קשה לחשוב על שנה שמזקקת את רוח שנות השמונים טוב יותר מ-1986.
זו הייתה שנה שבה הפופ שלט במצעדים, אבל גם האנדרגראונד שגשג. שנה שבה מדונה, סינדי לאופר, פט שופ בויז ובון ג’ובי מילאו אצטדיונים, בזמן שבמקביל נוצרו כמה מהאלבומים המכוננים של הסמית’ס, ניק קייב, דפש מוד, ניו אורדר, ארתור ראסל וסוניק יות’. ההיפ הופ המשיך לצאת מהשוליים אל מרכז הבמה עם .Run-D.M.C, אפריקה במבטה והביסטי בויז, המטאל הגיע לאחת מנקודות השיא שלו, ובסיאטל כבר החלו להישמע הרעשים הראשונים שיסללו את הדרך למה שייקרא בהמשך גראנג’.

הרשימה שלפניכם משקפת היטב את העושר של אותה שנה. לצד אלבומים שהפכו לקלאסיקות מיידיות מופיעים כאן גם תקליטים שהשפעתם התבררה רק בדיעבד, פנינים שנשארו נחלתם של אספנים ומאזינים סקרנים, וכמה אהבות אישיות שהזמן רק חיזק. כולם יחד יוצרים דיוקן של שנה יוצאת דופן, כזו שקשה להקיף ברשימה אחת בלבד והכל דרך העיניים של אנשי צוות האוזן השלישית.

ברוכים הבאים אל הצד האפל של האייטיז.
ליז צוללת אל הגותיקה, הדארקווייב והצלילים שהפכו את החושך לאמנות

Siouxsie And The Banshees – Tinderbox
סנדקית הרוק הגותי האלמותית והססגונית באלבום עם הלהיט החד פעמי – Cities in Dust
עגמומי וכיפי בקטע טוב

Depeche Mode – Black Celebration
אחת מהלהקות הכי חשובות ומצליחות בכל הזמנים, מחלוצי הדארקווייב והסינתפופ של שנות ה 80
באלבום חשוב וסוחף, סאונד צלול וברור למי שאוהב את זה בשחור עמוק וחד.

Coil – Horse Rotavator
באלבום זה תמצאו את אחד מהשירים האלמותיים אי פעם המספר על מותו/הירצחו של הבמאי והסופר פאזוליני בנמל  OSTIA ברומא, נכתב באלבום זה ע”י צמד היוצרים הבריטים – קויל.
זהו אלבומם השני המשלב אינדאסטריאל ועדינות עגמומית נאו-פולקית האופיינית בצליל רק להם. להקשיב ולהצטמרר (מודה שזה היה צלצול הטלפון שלי איזה תקופה)

Virgin Prunes – The Moon Looked Down And Laughed
קברט ארט-גותי אפל וצבעוני עם קולו העמוק של גאווין פריידי.

The Fall – Bend Sinister
פוסט פאנק בועט, אפל ומעניין.

Clan of Xymox – Medusa
האלבום השני של הרכב הדארקווייב, יצא בלייבל הנחשב 4AD.

Cocteau Twins – Victorialand
חולמנות דרים פופית מבית היוצר של קוקטו טווינס. בועה קטנה וויקטוריאנית של קסם שגם היא מגיעה מהלייבל המהולל שמוזכר בתקליט הקודם.

And also The Trees – Virus meadow
ארט רוק גותי מלנכולי.

Kraftwerk – Electric Cafe
הגרמנים החדשים מראים מה זה לעולם, במוזיקה אלקטרונית.

Chris & Cosey – Techno Primitiv
מינימל אלקטרו למלומדים חתרניים.

Les Rita Mitsouko – The No Comprendo
פופ צרפתי אלטרנטיבי, ניו ווייב.

Psyche – Unveiling the Secret
אלבום שני לצמד הסינתפופ הקנדי. אלקטרוני, קריר ואפל כמו שאנחנו אוהבים. בתקליט תמצאו את הלהיט לרחבת הריקודים “Unveiling The Secret“.

---

כשהפופ פגש את האנרגיה של הרחוב מהקיור ועד מדונה.
ישי חוזר לאלבומים שנשמעו כמו פסקול של נעורים בלתי נגמרים

The Cure – Standing On A Beach
הקשבתי לאוסף הזה כנראה יותר פעמים ממה שהקשבתי לכל אלבומי האולפן של הקיור ביחד, נחמד שהמשיכו, אבל זה השיא של הלהקה על שני צדדים מושלמים.

a-ha – Scoundrel Daysa קטע קלאסי של היו להם את כל החיים לכתוב את האלבום הראשון אבל רק שנה לכתוב את האלבום שבא אחריו…ובאלבום הזה לדעתי הלהקה הזו מביאה רגעים חד פעמיים ומרימים את הרף של כתיבת שירי פופ למה שלא יהיה – מעל השמיים.

Uniform Choice – Screaming For Change
התשובה של החוף המערבי למיינור ט’רט מוושינגטון די.סי באלבום בכורה שהוא בומבה של אנרגיה שאת ההדף שלה אני מרגיש עד עכשיו, לא מסתלבט נסו את זה.

Madonna – True Blue
רק מזכיר שזה האלבום עם לה איסלה בוניטה, ליב טו טל, אופן יור הארט ו-פאפי דונט פריץ’.
יש פה עוד כמה שירים רוצחים. ניו יורק הרדקור ממי.

---

בין פוסט פאנק, מוזיקת עולם וניסויים אלקטרוניים.
אבירן בוחר באלבומים שהרחיבו את גבולות האפשרי באמצע שנות השמונים

Various – Fuck Your Dreams, This Is Heaven
תקליט שהוא אוסף וגם פסקול. האמנים הם חברי להקות מהארסנל של הלייבל הבלגי המוערך Crammed Discs, כלומר יש כאן את מינימל קומפקט “שלנו” וטוקסידו מון, ביחד ולחוד עם עוד כמה חיזוקים מסתוריים.
השירים הם ברובם קאברים אפלוליים לכמה יצירות אייקוניות משנות ה- 60 וה- 70 כמו Still I’m Sad (במקור The Yardbirds) בביצוע מהפנט של מינימל קומפקט ובנוסף אפשר למצוא פה גם את Venus In Furs של The Velvet Underground, את Dancing Barefoot המצמרר של פטי סמית’ במקור ועוד כמה מתנות בכיוון הזה.
מדובר באוסף שליווה אותי חודשים ארוכים ומשמעותיים בחיי.

The Call – Reconciled
שנים חשבתי שמדובר בסקוטים. ובכן, אפילו לא קרוב. מדובר בהרכב מקליפורניה ואולי מקור הטעות הוא ג’ים קר מסימפל מיינדס שמתארח פה. מצד שני גם פיטר גבריאל נותן פה בקולות ואין בו אפילו קמצוץ סקוטיות.
יש כאן להיט אחד המנוני שבראי הזמן גם הוא כבר קצת נשכח ועוד שלל מוזיקה (שאיננה) סקוטית משובחה.

Paul Simon – Graceland
התקליט הזה מאוד לא מאפיין את מה שהקשבתי לו באותה השנה. התרגלתי להסתופף באזורי האפלה הבריטים – אירופאים – קודרים וטרם הכרתי את המונח גרוב על שלל אפשרויותיו. אבל אז קיבלתי את גרייסלנד בזמן אמת וגיליתי שקשה לי להוריד אותו מהפטיפון. פול סיימון – ההוא מהצמד של שירי פעם, גילה את אפריקה, נכנס לאולפן ביוהנסבורג ושיתף את ההרכב האותנטי המקומי ליידי סמית בלאק ממבזו שצבעו את הפופ המאופק של סיימון בצבעים ססגוניים שצועקים כיף, גרוב שבטי וסנוניות ראשוניות של מוזיקת עולם.

Nick Cave and The Bad Seeds – Kicking Against The Pricks
הקייב הראשון שלי הוא הסולו השלישי שלו. אלבום שכולו קאברים וקל היה באותה תקופה להתחיל איתו דווקא מכאן. תקליט מחבק, חורפי, מצמרר לעיתים. בחירות מוזיקליות מרתקות של זמר גדול שעדיין איתנו ועדיין בועט.

Run-D.M.C. – Raising Hell
השלישי של הצמד הניו יורקי שהפך בהמשך לשלישיה. אלבום שלקח את ההיפ הופ לשלב הבא באבולוציה שלו. מינימליסטי, חד, נותן בראש בפול פאואר וחמוש בלהיט המשוגע Walk This Way – קאבר מושלם לאירוסמית’ שגם משתתפים בכבודם ובעצמם בביצוע שהפך מייד לקרוס-אובר סגנוני שפרץ בבת אחת את גבולות הז’אנר.

The Mission – Gods Own Medicine
רק מלהיזכר בכך שפעם מה שהסעיר אותנו היה פיצול בלהקות שאהבנו נהיה לי טוב. אז וויין האסיי (או שמא – הוסי?) פרש מהסיסטרס אוף מרסי ולקח איתו גם את הבסיסט לטובת הסטארט אפ החדש בתחום.
God’s Own Medicine היה יריית הפתיחה וכלל לא מעט שירים מצויינים כמו Wasteland וגם Stay with Me.


The Art Of Noise – In Visible Silence
כמה אהבתי את הראשון של מי שעוד כונו אז ברדיו הישראלי, “אמנות הרעש”. אבל זה היה ב- 1984. אחרי אותו אוואנגארד אלקטרוני מהונדס, אנשי הרעש המונהגים על ידי מפיק העל טרוור הורן שההרכב הזה הפך למגרש המשחקים והנסיונות שלו, חזרו ב- 1986 עם תקליט שקורץ למצעדי הפזמונים. איזה אחלה נסיונות היו עושים אז. האלבום השני של הפרוייקט המשמח הזה כלל בין היתר את Paranomia – שיר פורץ דרך אותו הובילה דמות בדיונית הולוגרמית בשם מקס האדרום.

Shriekback – Big Night Music
קצת אחרי שיאם נותרה החבורה המשמחת הזו מרתקת ומפנקת ועדיין עם בייסליין מרשים כתמיד באדיבות דייב אלן שנפרד מאיתנו לפני כשנה והיה חבר בין היתר גם ב- Gang Of Four.

Everything but the Girl – Baby, the Stars Shine Bright
קול הקטיפה של טרייסי ת’ורן פינק אותנו עוד קודם כשהתארחה אצל פול וולר והסטייל קונסיל שלו.
ספויילר: היא עוד תשוב בעשור הבא מחוזקת מתמיד גם עם בן זוגה לצמד – בן וואט וגם כשחקנית חיזוק אימתנית אצל מאסיב אטאק.

Claire Hamill – Voices
ניו אייג’ מיוזיק או מוזיקת העידן החדש בשפתנו היא עניין משעמם להפליא בכל שפה. הצלילים של קלייר האמיל הופקו רק מקולות אנושיים וזו היתה הפעם הראשונה שנחשפתי לפלא שכזה. האלבום הזה היה למעשה הדיסק הראשון שקניתי בחיי. הוא פשוט לא יצא על תקליט ולא היתה שום ברירה אחרת לשים עליו יד לפני שיאבד בתהומות היקום.
זו היתה סיטואציה מאוד מתסכלת לרכוש אותו במחיר מבהיל, מה גם שאת נגן הדיסקים הראשון שלי קניתי רק ארבע שנים מאוחר יותר.

He Said – Hail
חבר להקת Wire שאינו קולין ניומן, בפרוייקט צדדי מאוד נעים לאוזן.
כדאי מממש להקשיב ליצירה Pump כדי להבין מדוע האלבום הזה השתרבב לרשימה הזו.

The Residents – Stars & Hank Forever! (The American Composer’s Series – Volume II)
החבורה האניגמטית מסן פרנסיסקו עם מסיכות העין במקום פנים באלבום שני בסדרה המוקדשת למלחינים אמריקאים מהמאה ה- 20. אחרי שטיפלו בגרשווין ובג’יימס בראון, התנפלו הפעם על ג’ון פיליפ סוסה – מאבות המארשים הצבאיים וגם על אגדת הקאנטרי – האנק וויליאמס. דווקא באלבום הזה מסתתר אחד מהמנוני המועדונים של הדארק אייטיז,
Kaw-Liga האייקוני עם הסמפול של בילי ג’ין.

Iggy Pop – Blah-Blah-Blah
באמת שאין לי מושג למה רק אני בחרתי את האלבום הזה. לטעמי מהסוחפים ביותר של האיגי.

Orchestral Manœuvres in the Dark – The Pacific Age
האלבום השביעי של .O.M.D הוא לא הכי טוב שלהם, גם לא השני הכי טוב, גם לא השלישי. אעצור כאן ברשותכןם.
אני בכל זאת מאוד אוהב אותו ולו רק בזכות הקטע הסוחף שפותח בסערה את הצד השני – Southern, עם סמפול של הנאום ההוא של מרטין לותר קינג.

לא ברור לי כלל איך עולם המוזיקה האלקטרונית לא התלבש מעולם על הפנינה הזוהרת הזו.

Talk Talk – The Colour Of Spring
יופי אינסופי. אחד משלושת האלבומים האהובים עלי ביותר בשנות השמונים ובוודאות ב- 1986. אין שום תו ואף פיפס שאיננו פחות ממושלם. האלבום השלישי של להקה שהיתה עד דקה אחת קודם מכונת להיטים נאו-רומנטית בנוסח דוראן דוראן או שפנדאו בלט הפכה ממש לנגד עינינו המשתאות ליוצרי אמנות טהורה. אלו לא רק “צבעי האביב” אלא גם צלילי הנצח.

---

הגילויים שמסרבים לעזוב.
מתן חוזר לאלבומים שנכנסו ללב מאוחר אבל נשארו לתמיד

The Mice – Scooter
לא הרבה אחרי הפריצה של להקות כמו .R.E.M וה- Replacements  הפציעה מקליבלנד אגדה מהלכת העונה לשם ביל פוקס. ביחד עם טומי האח והבסיסט קן, הם, שוו בנפשכם, פאקינג עכברים וקורקינט! זה לא הקורקינט שביקשנו, אבל זה הקורקינט שאנחנו ראויים לו!

שירי פאוור-פופאנק מעולים אחד אחר השני, מלוכלכים טקסטואלית וגם הפקתית, מושפעים מהשתיים שהוזכרו למעלה
אבל לא פחות מהביץ׳ בויז ומהראמונז.
זה אלבום שהודפס פעמיים והפך קשה להשגה. נחזיק אצבעות שמישהו ישתלט על הסלילים ויעשה איתו צדק מחודש.

Shop Assistants – Shop Assistants
שמעתי את זה לפני כמה שנים. זכור לי רגע לא ספונטני או רומנטי אלא רגע טכני למדי של חפירות.
פתאום זה הגיע. מהשניה שזה נגמר לא הפסקתי לשמוע אותו – תכלס עד היום.

עוזרות המכירות הן אלכס, שרה, לאורה ודייויד מאדינבורו שהתערבבו עם הלייבל צ׳רי רד ולהקות כמו הפאסטלז.
מושפעות מרוח הזמן והמקום הן הקליטו את אלבומן היחיד, ארבעה עשר שירי דרים-פופ נוייזיים ואסקצנטריים ממכרים להחריד.
זה כל כך יפה ומיוחד. אהבתן גם? שמח לבשר שהזמנו עותקים מההוצאה המחודשת.

The Chameleons – Strange Times
הקמיליאונז שיבשו לי את החיים כששמעתי אותם. זה לא היה כזה מזמן ולמיטב ידיעתי אני לא היחיד שזה קרה לו. שמעתי שיר, שמעתי שניים. זה היה מושלם. אבל אז הגיע השלישי, Tears איך עומדים בפני דבר כזה בכלל?

מאז קשה לי לחשוב על אלבומים כל כך מושלמים ומרגשים כמו האלבום הזה. זו להקה שלא חפרתי בה לעומק, לא על הרקע, לא על הנגנים. גם זה יבוא. בינתיים, אני אוהב כל דבר ששמעתי ממנה ואסיר תודה על הגילוי (המאוחר) הזה.
הבאנו כמה חתיכות מההוצאה המחודשת שיש מצב שאזלו. אולי נוכל להביא עוד

Pet Shop Boys – Please
גם את זה העניקה לנו שנת 1986. נאמר כבר הכל, אין לי מה להוסיף לזה. איזה כיף ואיזה מזל שזכינו לפט שופ בויז.

---

ריטה – ריטה
אלבום הבכורה של ריטה נחשד כתקליט אוסף להיטים אבל הוא לא. הוא רק תקליט בכורה של מי שתהפוך לאיום האירני במלוא תפארתו. למי שתהה הדיווה הכי לאומית בעולם.
”שיר אהובת הספן”, ”שביל הבריחה”, ”משחק מכור”, ”לקבל ולתת” ועוד ועוד שרפו את גלי האתר והאנטנות, אבל שיר אחד “עבד של הזמן” נסק מעל כולם וחידד את העובדה שיש כאן זמרת מ ט ו ר פ ת במובן הכי טוב שיש.
40 שנה אחרי שנולד – השיר הזה הוא בטופ הזמר העברי.

Alphaville – Afternoons in Utopia
ממש באותו הקשר – שיר שנושא על גבו איכויות נשגבות המיוחסות לאלבום שלם שלא בצדק, גם אחה”צ באוטופיה של הטריו מברלין התגלגל אל רשימת נבחרי 1986 בזכות להיט אדיר אחד שהתפוצץ בקולוסאום ואיים להחריב את הסינרמה. שיר ריקודים מטופש עד כאב ופנטסטי באופן מרגש. טיפשות ורגש הם הרי הליבה של האייטיז  ואלפאוויל הגישו אלבום שני שבהחלט נפל מהראשון אבל עדיין שימר מעמדם כנסיכי היורופופ.

האשם תמיד מזמר ומדבר – יאיר ניצני
איך שלא הופכים את הדאחקה הזו מעל המנגל, מעלים את העובדה שזה תקליט הראפ הראשון בארצנו ומעבר לכך ששני להיטים מתוכו נוגנו יום ולילה בגל”צ וברשת ג’.
התקליט כולו ניחן בהפקה בומבסטית מהוקצעת שעשתה בית ספר לאירופה. יזהר אשדות מוכיח כאן שהוא מפלצת אולפנים משוכללת וביחד עם יאיר ניצני שהפגין את היפ-הופיותו המשגעת מבלי דעת, יצרו השניים אלבום לתפארת שחייב לצאת כבר על תקליט. רק קסטה זה לא מספיק. אה רגע. מצב שיצא.

---

לפני שהעולם גילה את סיאטל.
עומר חושף מסמך היסטורי שתיעד סצנה קטנה, טרם הפכה לתופעה עולמית

(1986) :Deep Six
האוסף Deep Six שיצא במרץ 1986 דרך חברת C/Z Records נחשב כיום לאחד האלבומים החשובים ביותר בהיסטוריה של הרוק האלטרנטיבי. האלבום איגד שש להקות מסצנת האנדרגראונד של סיאטל – סאונדגארדן, גרין ריבר, מלווינס, סקין יארד, מאלפאנקשן ו־דה יו־מן – ותיעד לראשונה את הצליל החדש והמחוספס שהתפתח בצפון־מערב ארצות הברית. למרות שבזמן יציאתו האלבום כמעט ולא זכה להצלחה מסחרית, החשיבות ההיסטורית שלו הפכה עם השנים לעצומה. כיום הוא נחשב לאחת מאבני היסוד של ז’אנר הגראנג’ ולנקודת מפנה מרכזית בהתפתחות הרוק האלטרנטיבי.

רק כ- 2,000 עותקים הודפסו, והאלבום כמעט שלא זכה לתשומת לב מחוץ לסצנה המקומית. עם זאת, בדיעבד הוא הפך למסמך היסטורי חשוב במיוחד, בעיקר משום שרבים מהמוזיקאים שהשתתפו בו הפכו מאוחר יותר לדמויות מרכזיות ברוק האלטרנטיבי של שנות ה־90.
לקריאת המאמר המלא, כנסו: האוסף שהגדיר את הצליל של סיאטל.

---

אינדי בריטי בשיא כוחו.
מיקי בוחר בכמה מהאלבומים שעיצבו דור שלם של מאזינים ומוזיקאים

The Smiths – The Queen is Dead
מככב במצעדים רבים כאלבום האינדי הטוב בכל הזמנים. מוריסיי וג’וני מאר בשיאם.
את יציאת האלבום ליווה סרט קצר של הבמאי הנסיוני האגדי דרק ג’רמן שלמעשה הכיל את הקליפים של המלכה מתה, האור שלעולם לא כבה ופאניק שיצא באותה שנה כסינגל ולא נכלל באלבום.
את המוזיקה המופלאה והסרט הנהדר ניתן למצוא בקישור הזה

The Fall – Bend Sinister
למרק אי. סמית המנוח, מנהיג הפול, היה הספק מדהים של 31 אלבומי אולפן. Bend Sinister מוצא את הפוסט פאנק של הפול מהודק ונגיש. כל שיר פצצה.

Nick Cave and The Bad Seeds – Your Funral…My Trial
הקייב הראשון שלי, וכנראה עדיין הכי אהוב.

Clan of Xymox – Medusa
סינת’ פופ עם נטייה גותית. קצת דפש מוד רק עם שירים ממש טובים.

Sonic Youth – Evol
הסוניק הכי טוב. נקודה.

---

גיטרות, סיפורים ושירים שנשארים איתך.
קופר ממליץ על יצירות מופת שנעות בין אינדי, פולק, קאנטרי ופוסט פאנק

R.E.M. – Life’s Rich Pageant
אחד האלבומים הגדולים של אר.אי.אם באייטיז ובכלל. אלבום שכולל מבחינתי את שלישיית הפתיחה אולי הטובה ביותר שלהם בדיסקוגרפיה, לצד Begin The Begin / These Days / Fall On Me
וזו רק ההתחלה… אחריהם מגיעים הרבה מהצלילים הטובים של הלהקה באמצע האייטיז, כשהיו יותר אלטרנטיביים, מחוספסים ונפלאים. מהטובים ביותר של החבורה מאת’נס, ג’ורג’יה.

Husker Du – Candy Apple Grey
הרבה לא יחשיבו אותו בטופ של הטריו ממינסוטה. אבל אלבומם הלפני אחרון עדיין מלא בסאונד המצוין שיצרו, בין אלטרנטיב רוק לפוסט-פאנק. כולל את Don’t Want To Know If You’re Lonely ועוד מספר יצירות נהדרות של בוב מולד וגראנט הארט.

• האם באמת 1966 היתה כל כך גדולה?
• כל מה שקרה ב- 1976

The Go-Betweens – Liberty Belle And The Black Diamond Express
מהאלבומים הטובים ביותר של ההרכב האוסטרלי, עם אינדי-רוק משובח והשילוב המוזיקלי הכ”כ מוצלח ומרגש בין רוברט פורסטר לגרנט מק’נילי עליו השלום. אלבום שמעלה זיכרונות, סיפורים ויכול לדפוק על הלב גם כמו שצריך.

Steve Earle – Guitar Town
סטיב ארל כבר היה הרבה זמן בסביבה לפי כן, אך רק ב-1986 שחרר את אלבום הסולו הראשון שלו, Guitar Town. אלבום שסחב עימו על ההשפעות והחברות עם טאונס ואן זאנט, גאי קלארק ואחרים. בכורה של Outlaw Country של אמן ענק שיהפוך עם השנים לאחד הגדולים בתחומו.

Billy Bragg – Talking With The TaxMan About Poetry
האלבום השלישי של בילי בראג, עם כוח הכתיבה הגדול שלו בין פולק לפאנק, עם הרבה כוח, מחאה ועוצמה שיכולה לעבור גם תחת המוזיקה הפשוטה ביותר שיש. כולל את There Is Power In A Union הרלוונטי עד היום, את Ideology שיצר על המלודיה של Chimes of Freedom של בוב דילן, ועוד הברקות שיש להן כוח גם כיום, עם המצב הפוליטי והחברתי מסביב. 

---

מבט מברזיל ועד תל אביב.
דניאל אוסף כמה מהקולות הייחודיים והמרגשים של השנה המדוברת

The Smiths – The Queen is Dead
האלבום האהוב עליי מ-1986 ללא ספק ואולי אחד האהובים עליי בעולם.
השילוב בין הטקסטים המופלאים של מוריסי שהגיעו בעיני לשיא באלבום הזה, לסאונד הגיטרה המהפנט של ג׳וני מאר, שמתחיל כבר בשיר הנושא שפותח את האלבום, והנגינה המתואמת והפוסט-פאנקית של אנדי רורק הבסיסט ומייק ג׳ונס המתופף, הופכים את The Queen is Dead לאלבום הכי שלם של הסמיתס לדעתי.

גלי עטרי – אמצע ספטמבר
האלבום רווי הלהיטים של גלי עטרי מ-1986 הוא כנראה הבולט ביותר שיצא בישראל באותה שנה. אילן וירצברג חתום על העיבודים לשירים המגוונים והקלאסיים באלבום, בהם ״אין לי ארץ אחרת״, ״סוף העונה״, ״הכל עומד במקום״, ״סתיו ישראלי״ ו״אזמרלדה״.
עטרי במקצוענות הייחודית שלה מצליחה להביא את החותמת הברורה שלה בתוך כל מגוון הסגנונות באלבום המוצלח הזה.

Titãs – Cabeça Dinossauro
אלבום פוסט-פאנק ברזילאי שנחשב לאחד הגדולים והחשובים ברוק הלטיני. טיטאס (נאמר יותר קרוב ל-טיטאש) היא להקה מסאו פאולו שהוקמה בתחילת שנות ה-80 והפכה במהלכן ללהקת על בברזיל. Cabeça Dinossauro הוא אלבומים השלישי והוא מאופיין באווירה פאנקיסטית ובועטת עם נגיעות של גרוב ברזילאי משובח.

---

פנינים מהמדפים האחוריים.
מוטי שולף רשימה שמדלגת בחופשיות בין קלאסיקות נסתרות לאלבומי פולחן

Crime + The City Solution – Room Of Lights
אלבום שמחבר בין פוסט פאנק אפל, בלוז עירוני ואווירה קולנועית מהפנטת. סימון בוני מוביל כאן יצירה מלנכולית ודרמטית שנשמעת כמו פסקול ללילה אינסופי.

The Gruesomes – Tyrants Of Teen Trash
מחווה פרועה ומלאת אהבה לגראז’ רוק של שנות השישים. גיטרות מלוכלכות, אורגן פראי והמון אנרגיה שמזכירה את ימי הזוהר של הסידס והסוניקס.

Fra Lippo Lippi – Songs
אחד מאלבומי הפופ המלודיים והאלגנטיים של אמצע האייטיז. שילוב של סינת’פופ, רומנטיקה סקנדינבית וכתיבת שירים נהדרת.

Steve Kilbey – Unearthed
אלבום הסולו הראשון של סולן The Church. מסע אישי, פסיכדלי וחלומי שמציג צד אינטימי יותר של אחד היוצרים המעניינים באוסטרליה.

Bon Jovi – Slippery When Wet
אלבום הפריצה שהפך את בון ג’ובי ללהקת אצטדיונים עולמית. עמוס בלהיטים בלתי נשכחים כמו “Livin’ on a Prayer” ו-“You Give Love a Bad Name“.

האשם תמיד – האשם תמיד מדבר ומזמר
אחת הקוריוזים הגדולים והמרתקים של המוזיקה הישראלית. אלבום שנחשב לחלוץ הראפ המקומי ומשלב הומור, סאטירה והפקה מפתיעה לזמנה.

Kraftwerk – Electric Cafe
הגרמנים ממשיכים להוכיח מדוע הם אבות המוזיקה האלקטרונית המודרנית. אלבום מינימליסטי ומדויק שהשפיע על אינספור יוצרים בתחומי הטכנו, ההאוס וההיפ הופ.

The Chameleons – Strange Times
פסגת היצירה של אחת מלהקות הפוסט פאנק הגדולות והלא מספיק מוערכות. אלבום עצום רגשית עם גיטרות מרחפות ושירים שקשה לשכוח.

Green Pajamas – Book Of Hours
פופ פסיכדלי חלומי שמושפע מהסיקסטיז אך נשמע ייחודי לחלוטין. פנינה נסתרת לחובבי מלודיות עדינות ואווירה נוסטלגית.

The Cramps – A Date With Elvis
רוקבילי פסיכוטי, גראז’ ופאנק נפגשים באלבום משעשע, סקסי ומוזר כהרגלם של הקרמפס. אחת הדוגמאות הטובות ביותר לסגנון הפסיכובילי.

Talk Talk – The Colour Of Spring
נקודת המעבר של הלהקה מפופ סינתטי ליצירה אמנותית שאפתנית יותר. אלבום יפהפה שמרמז כבר על הכיוונים שיגיעו ב-Spirit of Eden.

Pet Shop Boys – Please
אלבום הבכורה של הצמד הבריטי שהפך לאחת מהצלחות הפופ הגדולות של העשור. שילוב מושלם בין מלנכוליה, אלקטרוניקה וכתיבת להיטים.

---

המטאל, הפופ וכל מה שביניהם.
ליאור מזכיר עד כמה רחבה היתה היריעה המוזיקלית של 1986

Metallica – Master of Puppets
השלישי של מטאליקה הוא אחד מאלבומי המטאל החשובים והמשפיעים בכל הזמנים. שילוב נדיר של אגרסיביות, תחכום מוזיקלי וכתיבת שירים יוצאת דופן.

XTC – Skylarking
אלבום פופ פסיכדלי עשיר ומלא דמיון בהפקתו של טוד ראנדגרן. רבים רואים בו את יצירת המופת של XTC.

The The – Infected
מאט ג’ונסון משלב כאן פופ, רוק וביקורת חברתית נוקבת. אלבום שאפתני ורלוונטי שממשיך להישמע חד גם כיום.

Cyndi Lauper – True Colors
הוכחה שסינדי לאופר הייתה הרבה יותר מזמרת פופ צבעונית. אלבום מגוון ומרגש שכולל כמה מהרגעים החזקים בקריירה שלה.

Top Gun Soundtrack
אחד מפסקולי הסרטים המזוהים ביותר עם שנות השמונים. אוסף להיטים שהפך לחלק בלתי נפרד מהמיתולוגיה של התקופה.

---

כשההיפ הופ כבר דפק בדלת.
תומר ברוטמן בוחר בחמישה אלבומים שהרחיבו את גבולות המוזיקה הפופולרית

Beastie Boys – Licensed to Ill
אלבום הבכורה שהכניס את ההיפ הופ למיינסטרים האמריקאי. חצוף, מצחיק ומלא אנרגיה מתפרצת.

They Might Be Giants – They Might Be Giants
הצגת כרטיס ביקור מבריקה של צמד יוצא דופן. פופ אינטליגנטי, משונה ומקורי שלא דומה לשום דבר אחר שיצא באותה תקופה.

Run-D.M.C. – Raising Hell
אבן דרך בהתפתחות ההיפ הופ. האלבום שהפך את הז’אנר לכוח מסחרי ותרבותי משמעותי.

Paul Simon – Graceland
מפגש יוצא דופן בין פופ אמריקאי למוזיקה דרום אפריקאית. אחת היצירות האהובות והמשפיעות של שנות השמונים.

יוני רכטר ועלי מוהר – בגובה העיניים
מפגש נדיר בין כתיבה עברית חכמה, רגישה ונוגעת ללב לבין לחנים מלאי חן. מהאלבומים הישראליים היפים של העשור.

אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב – אוהב להיות בבית
אלבום אינטימי וחם שמציג את איינשטיין בשיא הפשטות והכנות שלו. קלאסיקה ישראלית שנשארה רלוונטית לאורך השנים.

Crowded House – Crowded House
אלבום בכורה מרשים עם כתיבת שירים מלודית ומדויקת של ניל פין. כולל את הלהיט הגדול “Don’t Dream It’s Over“.

New Order – Brotherhood
אלבום שמחבר בין הצד הרוקיסטי והצד האלקטרוני של ניו אורדר. מכיל את “Bizarre Love Triangle“, אחד משירי הפופ הגדולים של האייטיז.

Chumbawamba – Pictures of Starving Children Sell Records
הרבה לפני “Tubthumping“, הלהקה הבריטית יצרה פאנק פוליטי, חתרני ורדיקלי. אלבום שמלא בכעס, הומור וביקורת חברתית.

---

בין ארתור ראסל לאפריקה במבטה.
נוי ממפה את הצומת שבו אוונגרד, אלקטרוניקה והיפ הופ נפגשו באותה שנה

New Order – Brotherhood
אלבום שמחלק את עצמו כמעט באופן מושלם בין גיטרות לסינתיסייזרים, ומשקף את שני הצדדים של ניו אורדר באמצע שנות השמונים. הוא כולל את “Bizarre Love Triangle”, אחד משירי הפופ האלקטרוניים הגדולים והמשפיעים של העשור.

Arthur Russell – World of Echo
יצירה חד פעמית שקשה לשייך לז’אנר אחד. ראסל משתמש בצ’לו, בקולו ובהדהודים אינסופיים כדי ליצור אלבום אינטימי, חלומי ומסתורי שנחשב כיום לאחת מיצירות הפולחן הגדולות של התקופה.

Cyndi Lauper – True Colors
האלבום שהוכיח שסינדי לאופר היא הרבה יותר מתופעת פופ צבעונית. לצד שירים קצביים מופיעים כאן כמה מהרגעים המרגשים ביותר בקריירה שלה, ובראשם שיר הנושא שהפך להמנון על זמני.

Afrika Bambaataa & The Soulsonic Force – Planet Rock: The Album
אחת מאבני היסוד של החיבור בין היפ הופ למוזיקה אלקטרונית. האלבום הרחיב את הרעיונות שהציג הסינגל פורץ הדרך “Planet Rock” והשפיע על דורות של יוצרי דאנס, טכנו ואלקטרו.

Stetsasonic – On Fire
אלבום בכורה פורץ דרך של ההרכב שכינה את עצמו “להקת ההיפ הופ הראשונה”. שילוב של ראפ, די.ג’ייז, כלי נגינה חיים ואנרגיה יצירתית שהרחיבה את גבולות הז’אנר בשנותיו המוקדמות.

Beastie Boys – Licensed to Ill
אלבום הבכורה שהפך את הביסטי בויז לכוכבים ואת ההיפ הופ לכוח מרכזי במיינסטרים האמריקאי. תערובת של ראפ, רוק, הומור פרוע ואנרגיה מתפרצת שהפכה אותו לאחד האלבומים המזוהים ביותר עם 1986.

---

מהרעש של ניו יורק ועד הזעם של הת’ראש.
רוי סוגר את הרשימה עם כמה מהאלבומים הכי חדים, רועשים ומשפיעים של אותה תקופה

Camper Van Beethoven – Camper Van Beethoven
אלבום בכורה אקלקטי, משונה ומלא קסם. פולק, פאנק, מוזיקת עולם ואינדי נפגשים בצורה שלא הייתה יכולה לקרות אצל אף להקה אחרת.

?Megadeth – Peace Sells… but Who’s Buying
אחד מאלבומי הת’ראש מטאל המכוננים של שנות השמונים. דייב מאסטיין מוביל כאן יצירה אגרסיבית, חדה ואינטליגנטית.

Big Black – Atomizer
סטיב אלביני וחבריו יוצרים אלבום תעשייתי, מכוער במכוון ומבריק. יצירה רדיקלית שהשפיעה עמוקות על הרוק האלטרנטיבי.

Cro-Mags – The Age of Quarrel
מהאלבומים החשובים ביותר בהיסטוריה של ההארדקור הניו יורקי. שילוב נפיץ של פאנק, מטאל ואנרגיה בלתי מרוסנת.

Slayer – Reign in Blood
עשרים ותשע דקות של מהירות, דיוק וזעם טהור. אלבום ששינה את גבולות המטאל הקיצוני והפך לאבן דרך בז’אנר.

Beastie Boys – Licensed to Ill
מהמלהים באלבומי 1986. חיבור מעולה של אנרגיות נעורים ברוח הקולג’ים עם מוזיקת הרחוב האורבנית – שחורה.

---

הקונצנזוס הנדיר של 1986

אחד הדברים המעניינים בפרויקט כזה הוא לזהות את האלבומים שהצליחו לחצות גבולות של טעם, סגנון ודור. למרות הפערים הגדולים בין הממליצים, כמה כותרים בלטו במיוחד וחזרו ביותר מרשימה אחת.

Talk Talk – The Colour Of Spring
Beastie Boys – Licensed to Ill
Pet Shop Boys – Please
The Fall – Bend Sinister
Clan Of Xymox – Medusa
Run-D.M.C. – Raising Hell
The Chameleons – Strange Times
Kraftwerk – Electric Café
Paul Simon – Graceland
The The – Infected
New Order – Brotherhood
האשם תמיד מדבר ומזמר

ויש גם כמה פנינים שנשארו מחוץ לרשימה כשהבולט ביותר הוא Peter Gabriel – So, אבל עליו כבר נכתוב בהזדמנות אחרת. או שלא.

מעניין גם לראות כיצד הרשימה המשותפת הזו מחברת בין עולמות שלכאורה אין ביניהם קשר: אינדי בריטי, סינת’פופ, היפ הופ, פוסט פאנק, מוזיקה ישראלית ואלקטרוניקה חלוצית. אולי זו התמצית האמיתית של 1986. שנה שבה כמעט כל ז’אנר משמעותי מצא לעצמו רגעי שיא, שנה שבה אלבומים שהיו רחוקים מאוד זה מזה על מדפי החנויות, הצליחו להשפיע על דורות של מאזינים ומוזיקאים.

---

• 1986: מציינים 40 לשנה בה האייטיז הגיעו לבשלות מלאה
• Deep Six (1986): האוסף שהגדיר את הצליל של סיאטל
• קותימאן ממשיך לחפש את הגרוב
• קים דיל חגגה 65: האדריכלית השקטה של הרוק האלטרנטיבי
• ריקוד בצהרי היום: גיג באוזן עם מיקי שביב