שישים שנה ל-The Sound of Silence של סיימון וגרפונקל, השיר שכמעט נעלם בשקט ואז הפך להמנון של דור שלם
מאת צוות האוזן השלישית
יש שירים שהופכים ללהיט. יש שירים שמגדירים תקופה.
“The Sound of Silence” שייך לקבוצה השנייה.
השיר שהפך לאחת היצירות המזוהות ביותר עם שנות השישים חגג לאחרונה שישים שנה. זה רגע מצוין להיזכר איך בלדת פולק צנועה הפכה לאחד השירים האיקוניים בתולדות המוזיקה הפופולרית. הדרך לשם הייתה רחוקה מלהיות מתוכננת. למעשה היא הייתה כמעט תאונה מוזיקלית.
שיר שנולד מתוך רגע של הלם
בתחילת שנות השישים אמריקה הייתה מדינה מבולבלת. ההתנקשות בנשיא John F. Kennedy בשנת 1963 הותירה אחריה תחושה עמוקה של אובדן ואי ודאות. בתוך האווירה הזו כתב Paul Simon את אחד השירים האישיים ביותר שלו.
הוא היה אז בן עשרים ואחת בלבד. את רוב השיר כתב בבית הוריו בניו יורק, לעיתים קרובות בחדר האמבטיה בגלל האקוסטיקה. הגיטרה האקוסטית והשירה השקטה יצרו תחושה כמעט אינטימית, כאילו המאזין שומע מחשבה פרטית שנאמרת בקול.
שורת הפתיחה המפורסמת Hello darkness my old friend הפכה עם השנים לאחת השורות המזוהות ביותר במוזיקה המודרנית.
כיצד התפתחה המוזיקה בעשורים האחרונים
האלבום שנכשל
בשנת 1964 הקליטו סיימון וגרפונקל את השיר לאלבום הבכורה שלהם Wednesday Morning, 3 A.M.. זה היה אלבום פולק אקוסטי לחלוטין שהושפע עמוקות מהסצנה של גריניץ’ וילג’ ומהדמות הגדולה של אותה תקופה Bob Dylan.
אבל כשהאלבום יצא הוא כמעט לא נמכר. חברת התקליטים איבדה עניין והצמד למעשה התפרק. ארט גרפונקל חזר ללימודים באוניברסיטת קולומביה, ופול סיימון טס לאנגליה בתקווה למצוא שם קהל לסצנת הפולק.
נראה היה שהשיר הקטן הזה יסיים את דרכו בשקט.
המפיק ששינה הכול
כאן נכנס לתמונה המפיק Tom Wilson מחברת Columbia Records. בשנת 1965 הוא הבחין בתופעה מעניינת. תחנות רדיו מסוימות החלו לנגן את הגרסה האקוסטית של השיר למרות הכישלון של האלבום.
זו הייתה תקופה שבה הפולק התחיל להתקרב לרוק החשמלי. דילן כבר חיבר בין שני העולמות, והקהל הצעיר חיפש צליל חדש.
ווילסון החליט לעשות ניסוי. הוא לקח את ההקלטה האקוסטית המקורית והוסיף לה גיטרות חשמליות, בס ותופים. את הכול הוא עשה בלי ליידע את הצמד.
להיט שנולד במקרה
בספטמבר 1965 יצאה הגרסה החדשה של השיר כסינגל. התוצאה הייתה מיידית. תחנות רדיו אימצו את השיר בהתלהבות והוא התחיל לטפס במהירות במצעדים.
בינואר 1966 הגיע The Sound of Silence למקום הראשון במצעד האמריקאי.
רק אז גילו סיימון וגרפונקל שהשיר שלהם הפך ללהיט ענק. בתוך זמן קצר הם נקראו לחזור לאולפן ולהקליט אלבום חדש. התוצאה הייתה האלבום Sounds of Silence שהפך אותם לשמות מרכזיים בפופ של שנות השישים.
למה השיר הזה עדיין עובד
מעבר ללחן היפה, הכוח האמיתי של השיר נמצא במילים. פול סיימון כתב על חברה שבה אנשים מדברים בלי באמת לתקשר. עולם מלא קולות שבו ההקשבה הולכת לאיבוד.
השורות על אנשים שמדברים בלי לדבר ואנשים ששומעים בלי להקשיב נשמעו כבר אז כמו ביקורת על החברה המודרנית.
שישים שנה מאוחר יותר הן נשמעות אפילו יותר רלוונטיות.
בעידן של רשתות חברתיות ורעש אינסופי של מידע, The Sound of Silence מרגיש כמעט כמו נבואה. שיר על בדידות בתוך המון, ועל הצורך הפשוט והאנושי ביותר להקשיב באמת.
אולי זו הסיבה שהשיר הזה ממשיך לחיות. לא רק כקלאסיקה של שנות השישים, אלא כיצירה שמדברת גם אל העולם של היום.
תמונה ראשית: Simon & Garfunkel, 1968. Columbia Records / Public Domain
- סיינה ספירו: הקול העוצמתי של הדור החדש יוצא לאור
- פטיפון סוני למתחילים: LX310BT או LX5BT?
- The Köln Concert: התקליט שהוכיח שפסנתר אחד יכול ליצור עולם שלם
- “זה ספר על מאחורי הקלעים המטונף”: איה כורם מוציאה ספר חדש ומספרת על המאבק ששינה את חייה
- “הייתי טעון, אבל התאפקתי” | מיקי שביב חוזר ל”סידור קבוע” | ראיון
כתיבת תגובה