אסף אבידן פותח את הקשרים

UNFURL הוא לא רק אלבום חדש, זהו מסע תודעתי בין צללים, חלומות וסאונד חוצה גבולות

מאת: אבירן שפר, צילום: יח”צ

יש אמנים שמוציאים אלבום. ויש כאלה שמחליטים לפתוח שער. ב-UNFURL, אסף אבידן הולך על האופציה השנייה. כבר מהצלילים הראשונים ברור שזה לא עוד פרק בדיסקוגרפיה המאוד מרשימה שלו, אלא מהלך עמוק, שמבקש לפרום שכבות ולחשוף את מה שמסתתר מתחת לפני השטח.

האלבום הוקלט באולפני Miraval בצרפת, מקום עם הילת איכות אירופאית מדויקת, אבל הסיפור האמיתי מתרחש בפנים. בהשראת הרעיונות של Carl Jung, אבידן מתהלך בין תודעה לתת-מודע, בין דמות הצל לבין האור שהיא מחפשת.
זהו אלבום המכיר בכך שהאישי הוא תמיד גם אוניברסלי וששברון לב אחד יכול להישמע כמו שפה בינלאומית.

מבחינה מוזיקלית, UNFURL מרשה לעצמו לזגזג בלי להתנצל. בלדות ג’אז אינטימיות שמרגישות כמו וידוי לילי מתנגשות בקטעי ראפ טעונים מחשבה. תזמורים קולנועיים מתרחבים לרגעים כמעט אפיים, ואז נסוגים לפסנתר לטיני רך או לחצוצרה מקסיקנית שמכניסה ניחוח אחר לגמרי. אבידן לא נשאר במקום אחד וגם לא מצפה מהמאזין להישאר באזור הנוחות שלו.

שלושת הסינגלים ששוחררו לפני האלבום סימנו את הכיוון.
“I Don’t Know When, I Don’t Know How, I Don’t Know Why” הגיע עם קליפ בוואן שוט עוצמתי בבימויו של עומר אלוני, שצולם בישראל בזמן מלחמה ומטעין את השיר במתח רגשי ממשי. אבידן מפליא בו בתצוגת ראפ וירטואוזית.
מנגד, “Unfurling Dream” קיבל טיפול ויזואלי כמעט היצ’קוקי – חלומי, מעט מאיים, כזה שמשאיר סימן שאלה תלוי באוויר.

אבל מעבר לאסתטיקה ולהפקה המרשימה, UNFURL הוא אלבום על הסכמה להיפתח. להסכים לא לדעת הכול. לאחוז בשבריר ולתת לו לגדול. אבידן ממשיך להוכיח שהוא לא רק קול יוצא דופן בקנה מידה בינלאומי, אלא גם יוצר שמוכן להסתכן רגשית בכל פעם מחדש.

ובמקום שבו רבים מנסים ללטש ולהחליק, הוא בוחר לפרום. לפעמים, זו בדיוק התנועה שמייצרת את המוזיקה הכי חיה שיש.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים להיות הראשונים לדעת שהמוצר חזר? השאירו פרטים

רוצים להיות הראשונים לדעת?

כל העדכונים והמבצעים אצלכם במייל

*ללא כפל מבצעים וקופונים

אז מה אתם מחפשים?