התפיסה הרווחת היא שכדי להיות מוזיקאי פולק כל מה שצריך זו גיטרה אקוסטית, אוצר מילים נוסטלגי, מדורה לשבת לצידה ולהתחיל לרנן. אין רחוקה יותר מהתיאור הפשטני הזה מאשר ג’וני מיטשל – גם אם את שיריה נגנו ושרו מיליונים ברחבי העולם סביב מדורת שבט כזו או אחרת. דרכה של מיטשל לתודעה – שמתחילה בעיירה קנדית שכוחת אל בת 3000 תושבים – הייתה ארוכה, מייגעת ומייסרת ודרשה לצד יכולות כתיבה והלחנה נדירות אורך רוח, עצבי ברזל וסיבובי הופעות מפרכים מול מעטים עד שב-1968 הסכר נפרץ והאלבום הבכורה שלה, Song To A Seagull בהפקת דיוויד קרוסבי, הזניק את הקריירה שעד לאותו רגע לא הייתה ממש קיימת לשיאים ומקומות חדשים. אך מיטשל, לא רק שלא התמסחרה, אלא שחצבה יותר ויותר בתובנות הפולק כדי להגיע לשורשי שורשיו עד שמצאה אותו (או טעתה בניווט?) בג’אז כשחברה לדמויות מפתח כמו צ’ארלס מינגוס, ג’אקו פסטוריוס, לארי קרלטון, הרבי הנקוק ואחרים, והקליטה איתם כמה מהאלבומים המרתקים ביותר של שנות השבעים, כאלה שהאינסטרומנטליות והווירטואוזיות האופיינית לג’אז איכותי דווקא העצימו את קולה השברירי וחידדו את מסריה החברתיים הקשים לעיכול.
זו הייתה פסגת היצירה של מיטשל, אחריה היה קשה לטפס גבוה יותר, אך עד 2007 מיטשל המשיכה להוציא באדיקות אלבומי אולפן בקצב מסחרר. חלקם נגעו כבר ממש בפופ, חלקם חזרו לשורשי הפולק. החלק הארי שלהם מצוין וראוי לא פחות מיצירותיה המוקדמות.
שירים ראויים לציון:
Big Yellow Taxy, Both Sides Now, A Case Of You, Woodstock, Help Me, The Circle Game, California, All I Want, River, Help Me, Carey, Little Green, Blue, Free Man In Paris, Amelia, Urge For Going, My Old Man, Court And Spark, Coyote, The Last Time I Saw Richard, The Flight Tonight, In France They Kiss On Main Street, Hejira, Down To You, Circle Game, For Free, Just Like This Train, River, Ladies Of The Canyon, Rainy Night House, That Song About The Midway, Don’t Interrupt The Sorrow, Michael From Mountains, In France They Kiss On Main Street, Jericho
התפיסה הרווחת היא שכדי להיות מוזיקאי פולק כל מה שצריך זו גיטרה אקוסטית, אוצר מילים נוסטלגי, מדורה לשבת לצידה ולהתחיל לרנן. אין רחוקה יותר מהתיאור הפשטני הזה מאשר ג’וני מיטשל – גם אם את שיריה נגנו ושרו מיליונים ברחבי העולם סביב מדורת שבט כזו או אחרת. דרכה של מיטשל לתודעה – שמתחילה בעיירה קנדית שכוחת אל בת 3000 תושבים – הייתה ארוכה, מייגעת ומייסרת ודרשה לצד יכולות כתיבה והלחנה נדירות אורך רוח, עצבי ברזל וסיבובי הופעות מפרכים מול מעטים עד שב-1968 הסכר נפרץ והאלבום הבכורה שלה, Song To A Seagull בהפקת דיוויד קרוסבי, הזניק את הקריירה שעד לאותו רגע לא הייתה ממש קיימת לשיאים ומקומות חדשים. אך מיטשל, לא רק שלא התמסחרה, אלא שחצבה יותר ויותר בתובנות הפולק כדי להגיע לשורשי שורשיו עד שמצאה אותו (או טעתה בניווט?) בג’אז כשחברה לדמויות מפתח כמו צ’ארלס מינגוס, ג’אקו פסטוריוס, לארי קרלטון, הרבי הנקוק ואחרים, והקליטה איתם כמה מהאלבומים המרתקים ביותר של שנות השבעים, כאלה שהאינסטרומנטליות והווירטואוזיות האופיינית לג’אז איכותי דווקא העצימו את קולה השברירי וחידדו את מסריה החברתיים הקשים לעיכול.
זו הייתה פסגת היצירה של מיטשל, אחריה היה קשה לטפס גבוה יותר, אך עד 2007 מיטשל המשיכה להוציא באדיקות אלבומי אולפן בקצב מסחרר. חלקם נגעו כבר ממש בפופ, חלקם חזרו לשורשי הפולק. החלק הארי שלהם מצוין וראוי לא פחות מיצירותיה המוקדמות.
שירים ראויים לציון:
Big Yellow Taxy, Both Sides Now, A Case Of You, Woodstock, Help Me, The Circle Game, California, All I Want, River, Help Me, Carey, Little Green, Blue, Free Man In Paris, Amelia, Urge For Going, My Old Man, Court And Spark, Coyote, The Last Time I Saw Richard, The Flight Tonight, In France They Kiss On Main Street, Hejira, Down To You, Circle Game, For Free, Just Like This Train, River, Ladies Of The Canyon, Rainy Night House, That Song About The Midway, Don’t Interrupt The Sorrow, Michael From Mountains, In France They Kiss On Main Street, Jericho
