שאלנו את יאיר ניצני, הלא הוא האשם תמיד, כמה שאלות לרגל המצב ובעיקר לרגל ההוצאה המחודשת של הקסטה המיתולוגית ע”ג ויניל, שמכרה למעלה מ-20,000 עותקים ועוד (בערך) 200,000 עותקים פיראטים. מסתבר שניצני לא פראייר של אף אחד (להוציא פירט אחד מאנייק.. )
מאת צוות האוזן השלישית
13 במאי 2026
עברו 40 שנה מאז שהאשם תמיד פרץ ב”מה יש”. איך הוא היה מגיב למציאות הישראלית של היום? עדיין היה חושב שהוא לא פראייר של אף אחד?
שאלה קשה, קצת עצוב לחשוב כמה התרחקנו עם השנים מכל סיכוי לאיזה חיים נורמליים לצד שכנינו. השביעי באוקטובר הנורא, הטבח למרות שלא רוצים שנקרא לו כך, הפשיעה הגוברת בחברה הערבית שבקרוב תזלוג גם ליהודית, בקיצור, האשם היה נאיבי.

מהקסטה למחט: בשנות ה-80 השיר נמכר בקסטות (והרבה). איך התחושה והאם בכלל זה נכון, לשמוע את האשם דווקא על ויניל, שמנתק בהכרח את הרפליקה ‘השכונתית’ (קסטה) ומעביר אותה לצד היוקרתי יותר?
האמת היא שהסינגלים מתוך האלבום יצאו כולם כתקליטי וניל לשדרים והסיבה שלא הוצאתי את האלבום לשוק היתה שרציתי לשלוט במה שישודר ברדיו. הרדיו לא שידר מקלטות וכל עוד האלבום המלא היה על קלטת הוא לא שודר ולכן הקלטת לא הגיעה ממקום שכונתי.
בתחילת הדרך הרדיופונית, הזהות שלך כ”האשם” – ״ממה יש״, הייתה די סודית. אתה מתגעגע לימים ההם של האלמוניות סלאש “כולכם מכירים אותי אבל אין לכם מושג שזה אני..”?
לא היתה לי איזה כמיהה לפרסום כי כבר הכרתי אותה מימי תיסלם העליזים. גם היה ברור לי שמתי שהוא זה יתגלה.
האם יזהר הצטרף ברגע לפרויקט, כי זה הכי ברור שהוא יהיה על זה (הפקה ולחן) או נדרשת למסעות שכנוע ושוחד? אחרי הכל תיסלם כבר הפיקו שירים “רציניים” וכבר די עברו הלאה מהדאחקות

בתיסלם לא היו כל כך הרבה דחקות. קצת ב״ דינמו מסחה״, ״תנו לי רוקנרול״ ושיר שלא ממש הצליח בשם ״השטן ירד לבני ברק״. מעין פרודיה על השטן ירד לגורג׳יה.
יזהר דווקא מאוד זרם. הראתי לו את המלים והוא הלחין אותן תוך כמה דקות עם גיטרה בעודו עומד עם רגל על כסא. אמרתי לו מראש שזה צריך להיות ראפ. ההפקה עצמה הייתה מאוד מושקעת ומורכבת. המון מחשבים וטריגרים, סמפלרים, נגנים נוצצים כמו משה לוי, נאור דיין, גלעד עצמון והזמרות גני תמיר וסימה עמיאל.
במיקס שהיה סופר מורכב היה חשוב לי שהטראק יהיה עם גרוב פגז ושיבינו את המילים בלי שהשירה תהיה חזקה מדי. המיקס השתרע על פני שלושה ימים, זמן סופר מוגזם לתקופה, ואני מזכיר שזה טרום המחשבים במיקסים אז אם היתה טעות חזרנו על הכל מההתחלה. בנוסף היתה גם גרסת רוק כבד וגירסאות אינסטרומנטליות.
יאיר ניצני (האשם) בטקס קסטת הזהב
הקשר הבינלאומי: שיר המנגל המבוסס על “Brother Louie” של מודרן טוקינג. קיבלת פעם תגובה מהם? הם יודעים שהגרסה הישראלית הפכה להמנון של מנגלים לאיזה רגע?
או זה סיפור שאני מספר בהופעות שלי. מי שרוצה לשמוע את הגירסה המלאה צריך להגיע להופעה. התשובה היא כן, הם ידעו על הגירסה העברית, ואף קיבלתי אישור על התרגום. אני לא בטוח שהם הבינו שמדובר בהמנון של מדינה שלמה המהלל את הקבבים.
ואני חולק עליך, זה לא המנון לרגע. זה המנון ניצחי!

דמותו של האשם היא דמות פסאודו סטריאוטיפית של ערבי-ישראלי פטריוט. אתה חושב שדמות כזו הייתה יכולה להיוולד היום, או שהיו “מבטלים” אותה תוך דקה?
מבטלים תוך דקה או שמה עלי לאמר שהיא לא היתה כלל נוצרת במוחו הקודח של אף בן אדם נורמלי.
מודה לאברי גלעד
מה הרגע הכי מצחיק שאתה זוכר מהקלטת הקסטה המקורית? משהו בכלל האמין שזה יהיה כזה להיט? פאקינג 20 אלף חתיכות מכרת מזה.
הרגע הכי מצחיק/עצוב היה כשאחד הפיראטים הגדולים של אותה תקופה ( אני מזכיר שהיה אז שוק עצום של קלטות פירטיות בתחנות מרכזיות ושווקים של פירטים שלא שלמו זכויות לא לאומן, לא לחברת התקליטים, לא לאקו”ם ולא למס הכנסה), בא אלי למשרד חודש – חודשיים אחרי שהקלטת של האשם יצאה ואחרי שהחליט להפסיק להיות פיראט.
הוא העלה זיכרונות מהתקופה שהיה פירט וזרק לי כלאחר יד: ״מה קרה לך ניצני, אתה יודע איזה כמויות של קלטות מכרנו אז? אני רק מהקלטת של האשם תמיד מכרתי לבד איזה מאתיים אלף חתיכות״.
אמרתי לו שאני לא מרגיש טוב ושילך בבקשה. ועשיתי חשבון שהאיש הזה לקח לי בערך שווי של דירה.
עוד צועקים לך “האשם תמיד” ברחוב? יש דור חדש שמגלה את האשם או רק הערנו אותו מרבצו, אחרי 40 שנה..?
ועוד איך שצועקים לי את זה. ואני יודע בערך בן כמה הצועק.
צועקים לי גם, ״איפה הברז?״, וגם ״הנה הזה מתיסלם, מה קוראים לו…״ ולפעמים גם: ״הנה רמי קליינשטיין״.



- סיינה ספירו: הקול העוצמתי של הדור החדש יוצא לאור
- פטיפון סוני למתחילים: LX310BT או LX5BT?
- The Köln Concert: התקליט שהוכיח שפסנתר אחד יכול ליצור עולם שלם
- “זה ספר על מאחורי הקלעים המטונף”: איה כורם מוציאה ספר חדש ומספרת על המאבק ששינה את חייה
- “הייתי טעון, אבל התאפקתי” | מיקי שביב חוזר ל”סידור קבוע” | ראיון










כתיבת תגובה