לרגל חגיגות 25 השנה לצאתו של אחד מגדולי אלבומי הרוק הישראלי של שנות התשעים –
גרסא ראשונה אי- פעם על גבי ויניל של מטבח אקוסטי. אלבום הזהב של ההרכב הוותיק – והיצירה האהובה ביותר שלו – מקבל תוקף מחודש למעמדו האייקוני במהדורת
ויניל 180 גרם כפולה, ועם שיר בונוס שלא יצא קודם לכן מעולם.
רשימת השירים:
תקליט 1
צד א’
1. נודד אלייך
2. הפרי על העץ
3. דברי אלי צד ב’
4. מתנתקת
5. שקט
6. אופניים וספר
7. העתיד תקליט 2
צד ג’
8. משחק של דמעות
9. משתעשע
10. היא
11. אדון הסליחות
12. על פני המים צד ד’
13. למה לכלוא את עצמנו
14. לחשי אלי
15. היא (בלווי “הרביעיה העכשווית” 2006)
נקמת הטרקטור – מטבח אקוסטי
קצת רקע: נקמת הטרקטור הגיעה לאלבום הזה במצב קצת מורכב, אלבום הבכורה שלה שהופק ע”י ברי סחרוף ושיגר לעולם את “משחק של דמעות” “עפיפונים” ו”ילד וילדה” זכה להצלחה ומכירות מרשימות עד מאד אך האלבום שהמשיך אותו (אם נתייחס ל”קיר” כפרויקט צד) “זכות הצעקה” שיצא שנתיים לאחר מכן ב 1992 מכר רק שליש מהכמות וזכה להד קטן יותר, האלבום השלישי “ארונות מטבח” שיצא ב 1995 הביא אותם מ”נענע דיסק” של ניצו זעירא ל”הד ארצי” הענקית והיה האלבום הראשון עם המתופף אביב ברק (אז בן 17) שהחליף את דני מקוב ועם נגנית הויולה גליה חי, האלבום למרות שהיה איכותי ומרשים מאד זכה למכירות חלשות יחסית והטרקטורים החלו להרגיש את המומנטום בורח.
שנת 1995 והדי הדיסטורשן של שירים כמו “יותר מדי זמן” מאותו אלבום היו ההפך מרוח התקופה בישראל, ישראל שלאחר סגירת הרוקסן, לאחר סגירת כל מועדוני הרוק של תל אביב מהאייטיז, ישראל שאחרי רצח רבין, ישראל של “סופשבוע רגוע”, ישראל שמכבה דיסטורשנים ולוקחת גיטרה אקוסטית.
אני לא בטוח איך זה נוצר לא בטוח שאני זוכר במדויק אבל חושב שההופעות הראשונות של מה שהפך ל”מטבח אקוסטי” היו סוג של ניסיון לשרוד ביער, ואט אט התגלה הזהב ובמקרה של נקמת הטרקטור ומה שהפך בסופו של דבר לאלבום הזה – מדובר בזהב אמיתי ובמה שהפך בסופו של דבר ליצירה האהובה ביותר של נקמת הטרקטור.
עכשיו חלאס לדבר על הרקע ובואו נדליק מדורה קטנה ולקול פצפוץ הזרדים והחמימות המשתלטת עלינו נדבר על האלבום עצמו.
“מטבח אקוסטי” מגיש לנו חם מהתנור את מיטב השירים של נקמת הטרקטור עד לאותה נקודה בעיבודים אקוסטים ואינטימיים, מנוגנים לייב בדיוק מרשים, זה מתחיל עם “נודד אלייך” ועולם הדימויים המדברי של אבי בללי מתלבש כמו כפפה על העיבוד המקסים לשיר, ממשיך ל”עפיפונים” המקסים שתמיד ישמע מקסים ומרגש, “דברי אלי” שמתגלה כאן בנופך חדש, מדהים מה שקורה ל”מתנתקת” הנוייזי במקור, ו”אופניים וספר” שאפשר לדון בו שעות, הוא שיר שמנגנים היום בטקסי יום השואה, האם לזה התכוון המשורר? לא בטוח, אבל הרבדים בטקסט זורקים את המאזין למקומות רבים, גם “שקט” האגרסיבי מ”זכות הצעקה” מבוצע כאן בעיבוד אחר.
איך שלא נסובב את “משחק של דמעות” בכל עיבוד שלא יהיה , הוא תמיד יהיה שיר מדהים, “היא” שגם במקור היה עדין נכנס די בטבעיות למשבצת, “משתעשע” האפל ממשיך אותו וזורק אותי לתחילת הדרך של הטרקטורים, הכל נשמע כל כך חם, אינטימי ויפה, יש כאן יופי עיבודי ועושר מוזיקלי שקשה מאד למצוא במוזיקה הישראלית, אבי בללי והחברים תמיד היו מוזיקאים מעולים אבל במקרה הזה כשהם פורשים כנפיים לצדדים למקומות אקוסטים יותר הם פורחים אפילו יותר, המדבריות שלהם פורצת החוצה וזה מכניס את המאזין פנימה.
היו המון אמנים ישראלים שניסו בשנים האלו להוציא חומרים מעודנים יותר, נגישים יותר, אבל מעטים הצליחו לייצר לעצמם מרחב מחיה אומנותי מרתק כמו נקמת הטרקטור, האיכויות שלהם שהיו עד אז מנת חלקם של אוהבי הלהקה שבאו בעיקר ממחוזות הרוק האלטרנטיבי על שלל גווניו הפכו כעת נגישות לקהל הרחב יותר וזאת מבלי להתפשר על סנטימטר באמירה האומנותית, “מטבח אקוסטי” לא נשמע “מסחרי” יותר או מתפשר, ממש לא, הוא נשמע כמו להקה שמטיילת במדבר ובכל פעם מייצרת לעצמה נווה מדבר משל עצמה, וכך הם הטרקטורים ממש עד היום, מצד אחד “מה לאהובי” ומצד שני “טעות של הירח” – אני לא חושב שבכל תולדות המוזיקה הישראלית אי פעם ישנה להקה שהקליטה שני אלבומים כל כך מנוגדים זה מזה מצד אחד וכל כך דומים זה לזה מצד שני, הקטע הוא שאם תשאלו מישהו שממש אוהב את הטרקטור הוא יגיד לכם ששני האלבומים עבורו “הם נקמת הטרקטור”, כלומר אין קהל “אחר” לכל תקופה אלא יש קבל נאמן שמלווה מזה שנים ארוכות את בללי והחברים בכל הטיול המרתק שלהם מעניקים לנו, פעם זה “מטבח אקוסטי” ופעם זה “זכות הצעקה” ותמיד זה מעניין, איכותי ומיוחד.
“מטבח אקוסטי” הוא אלבום שבעיני לפחות יוצא מתחום ה”אלבום” ונכנס לתחום החוויה התרבותית, זו תרבות ישראלית בשיא יופייה, וככזה הוא אלבום חובה בכל בית, אלבום מעשיר ומלא חיים
רוצים להיות הראשונים לדעת שהמוצר חזר? השאירו פרטים