בסרט לְסַמֵּן, פותחת נורית אביב צוהר לתחום הלא מוכר של שפות הסימנים. ישנן שפות רבות ושונות כאלה, ולכל אחת דקדוק ותחביר משלה, מורכבות ועושר ייחודיים. שלושה דורות של משתתפים, חירשים ושומעים, ולצידם חוקרות המעבדה לחקר שפת הסימנים באוניברסיטת חיפה, מספרים בדרכם על שפות הסימנים שצמחו בישראל בתחילת המאה העשרים. בכך ממשיכה נורית אביב את הדיון בסוגיות היקרות לליבה, אלה של שפת האם, של התרגום ושל ההעברה הבין-דורית. זוהי הזמנה להרחיב את תפיסתנו באשר ללשונות האנושיות.