עדי היה בן 5 כשאבא שלו נהרג בלבנון. לפני שאביו גויס למלחמה הוא השביע את עדי להפסיק להשתולל ולהיות “ילד טוב ירושלים”. בחלוף השנים הפך עדי הקטן לאב בעצמו. יום אחד התבשר שחלה במחלה סופנית. בשורת האיוב טלטלה אותו. הוא איבד שליטה על רכבו ודרס רועת כלבים חביבה, שהמפגש הקטלני ביניהם הוליד תובנות, הנאות וחכמת חיים, ממש לפני המוות הקרב.