Metallica – …And Justice For All [2LP]

תיאור

אנחנו כאן כדי לעזור לכם לגלות את המוזיקה שאתם אוהבים. למטה תמצאו את רשימת השירים המלאה.

Tracklist

A1 Blackened A2 ...And Justice For All B1 Eye Of The Beholder B2 One C1 The Shortest Straw C2 Harvester Of Sorrow C3 The Frayed Ends Of Sanity D1 To Live Is To Die D2 Dyers Eve

METALLICA – AND JUSTICE FOR ALL… ואף מילה על הבס... הייתי שם בזמן אמת, 1988 כשיצא ה"אלבום הכפול" של מטאליקה, כך קראו אז בארץ לתקליט שיצא, בגלל אורכו שהפך אותו מייד ל "כפול במחיר מיוחד" כמו שהיה מצויין בסטיקרים של חברות התקליטים, על גבי קלטות באורך גבוה מהמקובל ובתקליט כפול האלבום היה אחד מיוצרי העניין הגדולים של 1988 אצל כל מי שחיפש תקליט יותר כבד מ Def Leppard ויותר אינטליגנטי מהתדמית של הז'אנר. ולא אוסיף אף מילה על הבס כי אז בזמן אמת לא היה כלל שיח בנושא, הקהל קיבל את התקליט החדש כמו שהוא, עם הסאונד הקיים וללא השגות והחוויה שהייתה אף יותר ממוקדת (רוב מכריע של הקהל שמע אז מוזיקה על גבי תקליטים) לא גרמה לאף אודיופיל (עוד מונח חדש בשיח) להרים גבה. האלבום הרביעי של הרביעייה מארה"ב נחשב כיום לתקליט מיינסטרים אך בזמן אמת היה פורץ דרך בתחומו הן מבחינת המלל והאמירה והן מבחינת המוזיקה. זה מתחיל בעטיפה עם "ליידי ג'אסטיס" קשורת העיניים השבורה וסדוקה, ממשיך הלאה לתוך השירים, מציאות של שחיתות, חולי חברתי, הרס ערכים ויחסי הורים ילדים מלווים את האלבום לכל אורכו. השיר הפותח Blackend הוא כל מה שאוהב מטאל יכול לחלום עליו, הוא מייצג בצורה מזוקקת את כל האלמנטים שבאלבום, מורגש על ההתחלה שאת התקליט הזה כתבה להקה זועמת אך בוגרת מאד, כזו שיכולה מצד אחד לזרוק סיסמאות סטייל Blackend Is The End כמשפט הפותח של האלבום ומצד שני לנתח באופן מדויק את הרס החברה האמריקאית וחשוב לא פחות (וזו תמיד היתה הזווית שלהם) את ההשפעה של כל זה על האדם האאוטסיידר, האינדיבידואל, זה שמגיע עם מטען עודף של רגש ובערה פנימית, זה שגם ככה מרגיש קצת מחוץ למעגל, איך זה משפיע עליו. יש הטוענים כי אלבומם הקודם של מטאליקה Master Of Puppets מ 1986 הוא האלבום האולטימטיבי של ההרכב בהיותו ממוקד יותר הן מבחינת אורך השירים והן מבחינת הקונספט, אפשר להתווכח על זה, And Justice For All הוא אלבום יותר חברתי ופחות אנטי מיליטנטי, למעשה הנושא ה"צבאי" מיוצג כאן רק בשיר אחד, ה"להיט" של האלבום: One. זה היה הקליפ הראשון של הלהקה שהצהירה שלעולם לא תעשה קליפים, הקליפ נעשה בתקציב קטן אך מצליח להעביר את חוסר האונים האבסולוטי, אמריקה בשנות השמונים המשיכה ללקק את פצעי ויאטנם ולהתמודד עם ההדף, המלחמה הקרה בין רייגן לגורבצ'וב לא העסיקה את הטפילד ואולריך למרות שהתרחשה בזמן שיא הלהקה, טראומות של נפגעי מלחמה העסיקו אותם כבר מהאלבומים הקודמים והיו בסיס לשירי מפתח של ההרכב. אירוע מביך נרשם בחלוקת פרסי הגרמי בפברואר 1989 כאשר מטאליקה למרות התקליט האדיר והמהפכני שהוציאה שקצר תשבוחות מכל עבר הפסידה את הגרמי בקטגורית הרכב ההאבי מטאל הטוב ביותר ל... ג`טרו טול שאינם הרכב מטאל וכלל לא נכחו בטקס, וידיאו של אליס קופר כמנחה הטקס מכריז על התוצאה המוזרה נמצא ברשת. שיר כמו One ולאחר מכן Harvester Of Sorrow הביאו את מטאליקה לכל בית שניגנו בו מוזיקה "אחרת" ולא משנה אם זה Faith No More או Sonic Youth או Ozzy, ז'אנר הרוק פתח את זרועותיו ואימץ ב 1988 את הרכב ה Thrash כלהקה "לגיטימית" במשחק, זה היה גם התקליט האחרון שהם עשו עם פלמינג ראסמוסן כמפיק מוזיקלי, כחלק מהקבלה ל"חבר'ה המקובלים" של עולם הרוק התרחש תהליך שבדיעבד ברור ששינה את הקריירה של הלהקה ושל עולם הרוק דאז: בוב רוק לקח את ההגה.