הוא רצה שהעור יסמור שיהיו שם דם ואש ותמרות עשן, ושיזעיקו אמבולנסים. אלכסנדר מקווין, הפרחח הבריטי, עיצב מעילים עם בטנה עשויה שיער אדם והציג על המסלול רובוטים, שמלות ניילון דרוסות ושחזורים של זירות פשע. חייו היו לא פחות מלאי השראה, כאב ותיאטרליות. תשוקה, נחישות וגאונות הובילו אותו לעמוד בראש בית האופנה היוקרתי ז’יבנשי, ולהמשיך לעצב במקביל את המותג שלו. סיפור חייו הקצרים מלווה בקטעים מיומניו, זיכרונות שלו ושל הקרובים לו ופסקול מרשים של המלחין הנודע מייקל נימן.