ואניה ברחוב 42 (קריטריון)
הבמאי אנדרה גרגורי מזמן קבוצת צופים (וכך גם אותנו) לחזות בחזרות של קבוצת התיאטרון שלו המעלה את “הדוד ואניה” של אנטון צ’כוב. התפאורה מינימליסטית, השחקנים לבושים בבגדיהם שלהם, הטקסט – לו אחראי דיוויד מאמט – הוא עדכני ורגיש. והקסם קורה. מה שמתחיל כתיעוד של הצגה, הופך, בזכות המשחק המופלא של צוות השחקנים, בייחוד של וואלאס שון בתפקיד הטראגי-ציני של ואניה, לחוויה רגשית ולסרט האוחז בגרון ולא מרפה. בסרטו האחרון מוכיח לואי מאל כי צ’כוב עדיין רלבנטי גם כיום
