דיוויד קרוננברג, הבמאי הקנדי השנוי במחלוקת, מביא למסך הגדול את אחד מספריו המזעזעים ביותר והידוע ביותר של הסופר האמריקאי וויליאם ס. בורוז, סופר מדור ה-Beat (שעימו נמנו גם אלן גינזברג וג’ק קרואק, שגם עשו יד בכתיבת הספר). הסרט, הנושא את שם הספר, מגולל את סיפורו של וויליאם לי, נרקומן וסופר לשעבר ומשמיד חרקים בהווה, המסתבך בפרשה הזויה וסבוכה של מרגלים-חרקים, סמים אקזוטים ואימה בעולם תלותי של התמכרות לסמים. קרוננברג, שעבד בשיתוף עם בורוז עצמו על כתיבת התסריט, עומד על הקשר ההדוק, לפי בורוז, של שימוש בסמים קשים ואמנות הכתיבה.
גיבור הסרט, וויליאם לי, מקבל ביקור מפתיע בסוכן חשאי בצורת חרק ענקי, שמורה לו, כהוראה מלמעלה, להרוג את אשתו שהיא, כדבריו, סוכנת בעצמה שתוכנתה להרוג אותו. לאחר שלי יורה בה בטעות, במהלך משחק “ווילהלם טל” תחת השפעת סמים, הוא פוגש ביצור מבחיל, מוגוומפ, בבר מפוקפק, המורה לו לעבור לאינטרזון-עיר מזרחית, שם עליו לכתוב דוחות על החיים והמציאות שם. באינטרזון הוא מתמכר ל-Black Meat, סם חזק המופק מבשר הנדל הברזילאי הענק, שהופך יותר ויותר חיוני לשגרת חייו ולצורך כתיבת הדוחות. הוא מסתבך ברשת מסועפת של מרגלים כפולים, ארגונים זדוניים ומציאות מעוותת הקיימת רק במוחו, מתאהב באישה הנראית בדיוק כמו אשתו ונכנס למעגל אינסופי של התמכרות לסמים, כתיבה וייאוש.
הסיפור מקביל לסיפור חייו של בורוז עצמו. שמו של גיבור הסרט, וויליאם לי, הוא השם בו נהג בורוז לחתום על מכתביו ורוב ספריו. לי היה גם הדמות הראשית בכמה מספריו של בורוז. בורוז ירה באשתו בטעות במהלך משחק “ווילהלם טל” תחת השפעת סמים, ולאחר מכן עבר לטנג’יר שבמרוקו, המקבילה לאינטרזון, שם התמכר לכמה וכמה סוגים של סמים קשים והתכתב עם חבריו ג’ק קרואק ואלן גינזברג, ושירבב בתוך מכתביו דפים שלמים של סיפורים הזויים שכתב תחת השפעת סמים, מהם הורכבו ספריו וביניהם “ארוחה עירומה”. בהקדמה שכתב לפני הספר, הוא מספר כי אינו זוכר כלל את תהליך הכתיבה. העובדה שקרוננברג כתב את התסריט בשיתוף עם בורוז עושה את הסרט לחזק ואותנטי ביותר.
קרוננברג בראיון שנערך עימו בעת יציאת הסרט לאקרנים אמר כי לא רצה שיחשבו שהסרט מטיף לשימוש בסמים, ולכן בסרט קיימים סוגי סמים שהומצאו במיוחד כמו ה-Black Meat והמאז’ון, שהוא כמו חשיש שאותו מורחים על לחם ואוכלים כמו ריבה. הסרט עומד על הקשר בין שימוש בסמים לכתיבה ובין כתיבה לסקס שגם הוא מוצג בסרט בצורה קיצונית ומבחילה. מומלץ למי שמעוניין להכיר מקרוב את בורוז, ספריו ועולמו.
ארוחה עירומה (קריטריון)
דיוויד קרוננברג, הבמאי הקנדי השנוי במחלוקת, מביא למסך הגדול את אחד מספריו המזעזעים ביותר והידוע ביותר של הסופר האמריקאי וויליאם ס. בורוז, סופר מדור ה-Beat (שעימו נמנו גם אלן גינזברג וג’ק קרואק, שגם עשו יד בכתיבת הספר). הסרט, הנושא את שם הספר, מגולל את סיפורו של וויליאם לי, נרקומן וסופר לשעבר ומשמיד חרקים בהווה, המסתבך בפרשה הזויה וסבוכה של מרגלים-חרקים, סמים אקזוטים ואימה בעולם תלותי של התמכרות לסמים. קרוננברג, שעבד בשיתוף עם בורוז עצמו על כתיבת התסריט, עומד על הקשר ההדוק, לפי בורוז, של שימוש בסמים קשים ואמנות הכתיבה.
גיבור הסרט, וויליאם לי, מקבל ביקור מפתיע בסוכן חשאי בצורת חרק ענקי, שמורה לו, כהוראה מלמעלה, להרוג את אשתו שהיא, כדבריו, סוכנת בעצמה שתוכנתה להרוג אותו. לאחר שלי יורה בה בטעות, במהלך משחק “ווילהלם טל” תחת השפעת סמים, הוא פוגש ביצור מבחיל, מוגוומפ, בבר מפוקפק, המורה לו לעבור לאינטרזון-עיר מזרחית, שם עליו לכתוב דוחות על החיים והמציאות שם. באינטרזון הוא מתמכר ל-Black Meat, סם חזק המופק מבשר הנדל הברזילאי הענק, שהופך יותר ויותר חיוני לשגרת חייו ולצורך כתיבת הדוחות. הוא מסתבך ברשת מסועפת של מרגלים כפולים, ארגונים זדוניים ומציאות מעוותת הקיימת רק במוחו, מתאהב באישה הנראית בדיוק כמו אשתו ונכנס למעגל אינסופי של התמכרות לסמים, כתיבה וייאוש.
הסיפור מקביל לסיפור חייו של בורוז עצמו. שמו של גיבור הסרט, וויליאם לי, הוא השם בו נהג בורוז לחתום על מכתביו ורוב ספריו. לי היה גם הדמות הראשית בכמה מספריו של בורוז. בורוז ירה באשתו בטעות במהלך משחק “ווילהלם טל” תחת השפעת סמים, ולאחר מכן עבר לטנג’יר שבמרוקו, המקבילה לאינטרזון, שם התמכר לכמה וכמה סוגים של סמים קשים והתכתב עם חבריו ג’ק קרואק ואלן גינזברג, ושירבב בתוך מכתביו דפים שלמים של סיפורים הזויים שכתב תחת השפעת סמים, מהם הורכבו ספריו וביניהם “ארוחה עירומה”. בהקדמה שכתב לפני הספר, הוא מספר כי אינו זוכר כלל את תהליך הכתיבה. העובדה שקרוננברג כתב את התסריט בשיתוף עם בורוז עושה את הסרט לחזק ואותנטי ביותר.
קרוננברג בראיון שנערך עימו בעת יציאת הסרט לאקרנים אמר כי לא רצה שיחשבו שהסרט מטיף לשימוש בסמים, ולכן בסרט קיימים סוגי סמים שהומצאו במיוחד כמו ה-Black Meat והמאז’ון, שהוא כמו חשיש שאותו מורחים על לחם ואוכלים כמו ריבה. הסרט עומד על הקשר בין שימוש בסמים לכתיבה ובין כתיבה לסקס שגם הוא מוצג בסרט בצורה קיצונית ומבחילה. מומלץ למי שמעוניין להכיר מקרוב את בורוז, ספריו ועולמו.