מלינדה ומלינדה

מלינדה ומלינדה משלבת קומדיה ודרמה בצורה שוודי אלן אוהב לעמת. כל שדות ההשראה של אלן מועלים – אהבה שבירה, חוסר אמונים בחיי הנישואין, אהבה מתוחכמת, חוסר היכולת לתקשר. כפי שאחת הדמויות בסרט מסבירה: “הוא מדוכדך, הוא מיואש, הוא נוטה להתאבד. כל היסודות הקומיים מונחים במקום.” נפתולי העלילה מוצגים כבר בסצנת הפתיחה בה ארבעה ניו יורקים מתוחכמים סועדים בלילה גשום. אנקדוטה מעוררת ביניהם ויכוח על הטבע הדואלי בדרמה האנושית, המסמלת מסכת התיאטרון. בדרך זו מתפתח סיפור קומי ומולו גרסה דרמטית יותר של אותו סיפור כשבמרכז שניהם עומדת גיבורה מסתורית העונה לשם מלינדה. ההיבט המעניין יותר בסרט הוא שלא הדמות הראשית של מלינדה ולא העלילה הקומית/דרמטית הם “אמיתיים”. כדברי אלן: “שניהם הומצאו תוך כדי ארוחת הערב של אותה סעודה ניו יורקית. אחד מהם מנווט את הסיפור לכיוון קומי, והשני נוטה לדרמטיות. לפעמים הם חופפים, ולפעמים לא.”