כשהנערים שרים

צרפת, סוף שנות הארבעים. עקבות המלחמה עדיין ניכרים על החברה הצרפתית. למוסד המאכלס מתבגרים בעייתים, מגיע מורה הססן, ההיפוך הגמור של מנהל המוסד הקשוח. בתחילה, יחסיו של המורה החדש עם צאן מרעיתו אינם עולים יפה, אך כאשר הוא מקים מקהלה, הוא נותן לבחורים הצעירים מקום לבטא את קולם, ובהדרגה מתחממים יחסיהם. עתה עליהם לשתף פעולה מול עריצותו של מנהל המוסד… מן החומרים הפשוטים האלו בנה כרסיטוף בארטייה יצירה שמצליחה לגעת ללב בישירות מפתיעה, מבלי להזדקק למניפולציות מיותרות. הישג זה נובע מן התסריט הצנוע, מן המשחק המצוין של אנסמבל שחקנים צעיר בעיקרו, ובעיקר מהעובדה שהמאבק בסרט, בין דיכוי לחופש, זוכה לפרשנות קולנועית שאינה יכולה שלא לזכות באהדת הצופה.