הבוגר

צעיר נבוך מנהל פרשיות אהבים עם אם ובתה. הסרט הפך לציון דרך בתולדות הקולנוע האמריקאי ומסמל את המעבר אל הקולנוע של שנות השבעים. הבמאי, מייק ניקולס, זכה בפרס האוסקר על סרט זה, שהפך את דסטין הופמן לשחקן אופי, שהוא גם אחד הכוכבים המרכזיים של הקולנוע האמריקאי החדש. הסרט, שהיה פרובוקטיבי מאוד בזמנו, ייראה מעט תמים לקהל של שנות התשעים. אבל הטיפול הפסיכולוגיסטי בנעורים ובייסוריהם, עובד עד היום. מייק,ניקולס, כדרכו, מתמקד בעיקר במשחק.