גופת גבר כבן 80 – אשר שלושה פצעי דקירה מעטרים את חזהו ומספר מקועקע על אמת ידו – מתגלית בנחל הירקון בת”א. לאמנון, קצין המשטרה המופקד על החקירה, זו תהיה החקירה הראשונה לאחר השעיה ארוכה. אמנון הוא דור שני לניצולי שואה, אשר חי בנפרד מאשתו ובתו, נאבק כדי להביא את התיק הזניח לסיום מהיר. מרגע זה העלילה תנוע בין הווה לעבר, בין השתלשלות חקירת הרצח לסיפורו של הנרצח והאירועים שקדמו לרצח.
טרם נפטר, וחרף גילו המתקדם, היה “הגופה”, עמיקם, אטרקטיבי וכריזמטי, סקרן ונכלולי, תר אחר מודעות האבל בעיתון, בחיפוש אחר אלמנות אותן ניתן להונות. (מישהו הזכיר את “שלאגר”?) את הישורת האחרונה של חייו, הוא בוחר לחיות בשולי החברה, לאחר שהממסד סרב להכיר בו כניצול שואה. גם כדי להיכנס למועדון הנורא ביותר בעולם, אדם זקוק ל”כרטיס חבר”.