משלוחים חינם מעל 300 ₪

אהוד בנאי והפליטים – תקליט כפול

169.90

במלאי

במלאי

אלבום הבכורה האייקוני של אהוד בנאי והפליטים

 בשלהי קיץ 1987 פרץ לעולם האלבום “אהוד בנאי והפליטים”, ופרץ דרך חדשה ולא סלולה במרחב המוסיקלי הישראלי.
אלבום בכורה שלא נשמע כמו שום דבר אחר שקדם לו. הוא הציג שילוב של מערב ומזרח,
גיטרות חשמליות של “גל חדש” שמנסרות את האוויר בשילוב שירה טרובדורית מלאת כנות וחום.

 

 

המהדורה החדשה כוללת:
התקליט המקורי, תקליט בונוס הכולל הופעות של אהוד בנאי והפליטים משנת 1988, וסקיצה של  השיר זמנך עבר
ובנוסף, מצורף הסטיקר המקורי שחולק עם צאת האלבום ב-1987

רשימת השירים:
צד א

1. עבודה שחורה
2. זמנך עבר
3. דם
4. עיר מקלט
5. ממשיך לנסוע

צד ב
6. מלנכולי
7. ערבב את הטיח
8. מרקיסטן
9. עגל הזהב
10. פועל במה

מתוך הופעה בבית לסין 1988
צד ג

1. ערבב את הטיח
2. עבודה שחורה
3. יוסף טס ללונדון
4. מרקיסטן

מתוך הופעה בבית לסין 1988
צד ד

5. קסם גלילי
6. עיר מקלט
7. ממשיך לנסוע
8. זמנך עבר (סקיצה עם יוסי אלפנט)

אהוד בנאי והפליטים

 

 

“זמנו הגיע” נכתב על הסטיקרים שיצאו אז ב 1987 עם צאת התקליט, האלבום של ‘אהוד בנאי והפליטים’ הוא ללא ספק אלבום שזמנו לא תם לעולם, הוא רלוונטי ובועט היום בסוף 2021 בדיוק כמו שהיה כשיצא לפני 34 שנה, זה אומר דברים לא כל כך טובים עלינו כחברה אבל אומר דברים נהדרים על התקליט הזה.

 

התקופה:

החצי השני של שנות ה 80, אהוד הוא ה’בנאי’ האחרון שפורץ לתודעה לאחר שיובל ומאיר כבר תקעו יתד עמוק במיינסטרים הישראלי, אהוד ניסה הכל, היה אפילו אצל זוהר ארגוב בבית וניסה להיות נגן ליווי שלו, זה לא יצא לפועל אבל ארגוב ששמע במפגש סקיצות של אהוד לשיר שלו זיהה במיומנות של חתול רחוב את הפוטנציאל, ‘במוזיקה שלך יש חזון’ אמר לו, ואהוד המשיך לחפש את דרכו כאשר הוא משחרר עוד סינגל ועוד סינגל ואז “עיר מקלט” האדיר תפס ורונן בן טל (אז מנהל אולפני די.בי שאצלו הוקלט השיר) מתדפק עם הבנאי האחרון על דלתות חברות התקליטים, ואז זה קורה, יש רקורד דיל אבל האנשים בחברה עדיין סקפטיים.

 

 

המסרים:

אהוד בנאי הוא מספר סיפורים מצוין, בהיותו כזה גם טקסט על פועל הבניין מעזה עבר בגרון של התעשייה והקהל ללא התנגדות וסקנדל, הוא ידע לכתוב בצורה כזו שגם אם אינך מסכים עם דעותיו – לא תקפוץ כנגד. הוא חיבר בהמון כנות ענווה ויכולת כתיבה גבוהה בין הקיפוח החברתי של ‘עבודה שחורה’ אחד משירי המחאה והביקורת החברתית הטובים ביותר שנכתבו כאן, לתחושת האאוטסיידר של אנשים כמוהו בחברה הישראלית (“זו לא המסיבה/הפעמון/המשאית שלנו”) חוסר שייכות, פליט בארצו הוא.

הוא דיבר על הישראלי שמחפש את עצמו בעולם ונכווה (“דם נשפך באמסטרדם”) על העומקים שהמסע היצירתי הזה לוקח אותו אליהם (“ממשיך לנסוע”) על הרגעים שעובר עובד צוות ההפקה לאחר המופע, עם הכביש המתגלגל שלא נגמר בלילה הארוך, ההשתכרויות,  השקט שאחרי הכל והריבים במכונית (אין אחד שעבד או היה בצוותי הפקה ולא חווה את זה) החיפוש אחר מנהיגי שקר (“עגל הזהב”) ושני שירים עומדים מעל לכל שאר המצוינים: “עיר מקלט” שמתאר בכתיבה מצוינת את הרגע שבו נשאר לך עוד ניסיון אחד, עוד כדור אחד בקנה, עוד בעיטה אחת לשער ואם זה לא יצליח אתה מקפל את הדברים וחוזר אחורה מפוצץ בכאב ו”ערבב את הטיח אחמד” שדרך עיניו של פועל הבניין מעזה מבקר את החברה הישראלית אבל עושה זאת כסיפור, כחוויה אישית.

 

ההפקה:

“אהוד בנאי והפליטים” הוא אלבום שברמה האומנותית כתוב עליו “אהוד בנאי ויוסי אלפנט” ממש כמו שעל “אפר ואבק” כתוב ברמה האומנותית “יהודה פוליקר ויעקב גלעד” ועל “סיפורים מהקופסא” כתוב אומנותית פורטיס סחרוף, אלפנט שהיה ב 1987 מוכר בעיקר במשולש הפינגווין/ליקוויד/קולנוע אלנבי היה הימור כמפיק מוזיקלי, בחברת התקליטים לא רצו אותו, לא הבינו אותו, אבל הוא היה פליט ורק פליט מבין פליט.

“לקחתי היפי עם מפוחית ותראה מה עשיתי ממנו” אמר אלפנט למקורב כשיצא האלבום, ואכן אלפנט חיבר בין המזרחיות והישראליות השורשית של אהוד בנאי לרוח הרוק הקודר של האייטיז ששלטה במועדונים ובראשם הפינגווין, הדייט הזה בין המינימליזם של Joy Division והקיור המוקדמים שהביא אלפנט למינימליזם של דילן והמפוחית או ה’ריפים’ המזרחיים שהביא בנאי – הדייט הזה עשה קסמים, תקשיבו לקרב התפקידי גיטרה ב”עבודה שחורה” בין התפקיד האוריינטלי של בנאי לתפקיד המינימליסטי אך מדויק של יוסי אלפנט ותבינו הכל.

 

 

 

החזון:

הנה המדינה והנה החזון, “אהוד בנאי והפליטים” היה אלבום בועט וקודר שלא היית צריך להיות מעריץ של Bauhaus כדי לאהוב, אלפנט תרגם את “שפת הפינגווין” ל”פתח תקואית” ואת “שפת פתח תקוה” ל”פינגויינית” ושניהם הבינו טוב מאד במה מדובר.

זה היה אלבום פוליטי לא רק במילים אלא גם במוזיקה, גם המוזיקה עצמה היתה מסר פוליטי, לכן זה עבד כל כך טוב, גם במוזיקה עצמה היה את העולם ותפיסת החיים של בנאי, טיילת איתו בין כל המקומות כבר בחוויה המוזיקלית ולא מעט בגלל זה “אהוד בנאי והפליטים” הוא תקליט מופתי מבחינת הפקה ששולח מסר ברור למי שמבזבז את ימיו בללמוד טכניקות על טכניקות במקום לצאת להתבודד יומיים באיזה הר עם אקוסטית – חבר, אתה לא בכיוון…

 

האלבום המופלא הזה יוצא מחדש על גבי תקליט ומכיל הפעם גם שלל קטעי בונוס מהופעות מהתקופה וסקיצות, זו הצצה שערכה עצום לימים ההם ב 1987 בהם בחור פוסט פאנק נרקוטי ובחור “היפי עם מפוחית” תקעו יתד נצחי בלב התרבות והמוזיקה הישראלית עם אלבום מופת, אה ושניהם מרמת גן..

רוצים להיות הראשונים לדעת שהמוצר חזר? השאירו פרטים
אז מה אתם מחפשים?
דילוג לתוכן