בשני העשורים האחרונים ביססה מיה הנסן־לאב את מעמדה בחזית הקולנוע האירופי העכשווי דרך שורה של סרטים בעלי איכויות ליריות: “הכל נסלח”, “להתראות אהבה ראשונה”, “עדן” ו”העתיד לבוא”. הנרטיב תמיד קיים אצל הנסן־לאב, ולרוב הוא כרוך בדמות הניצבת בפני שינויים ומעברים, אך לעתים קרובות נדמה כי הוא שם בעיקר כדי לתמוך בהלך הרוח, באווירה וברגש, שאותם היא מעצבת ביד אמן. סרטה החדש עוקב אחר כתב מלחמה צרפתי שהשתחרר לא מכבר משבי דאע”ש בסוריה. בעצת רופאיו, הוא נוסע להודו לביקור במחוזות ילדותו. שם, בגואה, בבית מלון הנטוע בלב הנופים המשגעים של האזור, הוא פוגש את מאיה – צעירה יפה, חופשיה ומרדנית. חרף פערי הגילים והתרבויות, בין השניים מתפתח רומן בלתי אפשרי. (תקציר לקוח מפסטיבל ירושלים)
תפריט
