תפריט
שלוש מזכירות מחליטות לנקום בבוס הסקסיסטי, הנצלן והרשע שלהן, לאחר שהוא מונע קידום מאחת מהן. ציר העלילה הזו הוליד בסוף הסבנטיז את הקומדיה המעולה שלפנינו. חלפו ארבעה עשורים, כמה לקחים נלמדו על הטרדות מיניות, אבל נדמה שהרוח הנושבת מהסרט הזה – שאינה מרכינה ראש ואינה מתנצלת – רלוונטית ועוד איך. זהו עדיין סרט אנרגטי, מהנה ומוצלח – הרבה בזכות ההופעות נטולות הבולשיט של לילי טומלין וג’יין פונדה, ובזכות הנוכחות הכובשת של דולי פרטון בהופעתה הקולנועית הראשונה. פרטון חששה לסכן את קריירת הקאונטרי שלה, אבל שיר הנושא שכתבה – מי שמכיר בוודאי כבר שומע באוזניו את צלילי הפתיחה – זיכה אותה בגראמי והופעתה זכתה לתשואות מהביקורת. הקיצור, זוהי קלאסיקה מבדרת שתמיד נעים להתמסר לה.
תקציר לקוח מאתר סינמטק ירושלים
–
