תפריט
יצירת המופת של פדריקו פליני היא למעשה שיטוט הזוי ברומא, המושפע מזיכרונותיו מהתקופה בה עבר לעבוד בעיר ומאבחנותיו החדות בקשר לחיים המודרניים. פליני משלב בסרט סצנות פסבדו- דוקומנטריות המצולמות ברחובות העיר עצמה וסצנות מבוימות בבתי זונות, בתי קפה ובתי מגורים עמוסים בטיפוסים “פלינאיים”. הסרט רווי באמירות ציניות-ביקורתיות על הבורגנות המושחתת והכנסייה המסואבת, ביקורת שמגיעה לשיאה בתצוגת אופנה מגוחכת לבגדי כמורה. מושלם. את המוזיקה כתב נינו רוטה כמובן.
–
