סרטם השני של האחים מארקס הוא עיבוד למחזה מצליח מברודוויי. הגיבורים מסתננים למסיבה של החברה הגבוהה ומוצאים את עצמם מעורבים בפרשה של גניבת ציור. כמו תמיד, המעברים המוסיקליים לא מצליחים לקלקל את האווירה האנרכיסטית, את השנינות של גראוצ’ו ואת התמהונות של הארפו. וכמו בכל סרטיהם הטובים מרגרט דומונט מושפלת ללא הרף ע”י גראוצ’ו שמחזר אחריה ומעליב אותה לסרוגין, לעתים תוך כדי משפט אחד.
