"שפה ותרבות לעולם אינן מתות, אלא אם רוצחים אותן" – נאמר בסרט, על אודות היידיש ותרבות הכליזמר, המסורת המוזיקלית היהודית של מזרח אירופה. מי אשם ואיך זה קרה? בניסיון לענות על השאלות האלו יוצאים הבמאים למסע רומנטי מאוד ממולדתם ארגנטינה – לאוקראינה, רומניה ומולדובה, שם הכליזמרים הושפעו מתרבויות מקומיות והשפיעו עליהן. כמה מן המנגינות ניתן עדיין לשמוע שם, בכפרים שבהם נותרו שרידים ממה שהיו פעם קהילות יהודיות תוססות. סיפור המסגרת – שבו הבמאים עצמם מגלמים דמויות הנעות בין מציאות ימינו למעשייה יידית – מאפשר להם לחקור לא רק את המגוון המוזיקלי שהם מגלים אלא גם את המשמעויות הרגשיות והפוליטיות של שימור המסורת והחתירה ליצירת זהות משותפת חדשה.
תקציר לקוח מאתר פסטיבל דוק אביב
–
