עוד ניסוי קולנועי של וים וונדרס (מלאכים בשמי ברלין, פריז טקסס) שהתחיל כתוכנית לדאנס-פילם בשיתוף עם הכוריאוגרפית פינה באוש, והפך, לאחר מותה, להומאז' מקסים ליצירתה. הסרט מורכב בעיקר מקטעים מחודשים של כמה מיצירות המחול הגדולות של באוש, כדוגמת "קפה מולר" המופתי, ומקטעי מחול אישיים של רקדניה – מעין שירי אהבה לאמא הגדולה שלהם. קטעי המחול ממוקמים בלוקיישנים שונים ברחבי ברלין, ביניהם גם צמתים, גשרים, ורכבות תחתיות. היצירה המקורית הוקרנה בתלת-ממד, מה שהופך את הסרט לחוויה תיאטרלית ייחודית במינה
–
