סרטו העדין והאנושי של המשורר הקולנועי נורי בילג’ה ג’יילן (היו זמנים באנטוליה, שנת חורף) עוקב אחרי מערכת היחסים הסבוכה בין סינאן, שחולם להיות סופר ובין אביו אידריס (מוראט צ’מסיר המעולה) שחובותיו מהימורים מטילים עול כבד על צווארו של הבן. סינאן, בוגר אוניברסיטה טרי, חוזר לעיר הולדתו כדי להשקיע את כל מרצו בגיוס כספים לפרסום ספרו הראשון אבל מהר מאוד מוצא את עצמו עובד בשם האב שהולך ונחלש ומתקשה לקחת את חייו בידיו. ג’יילן מרכיב סרט התבגרות אישי פיוטי שמתקיים במקביל גם כמשל פוליטי חברתי על טורקיה המודרנית. מועמד לדקל הזהב בפסטיבל קאן. יצירת מופת.