תפריט
רבים נזכרים בגעגוע בטקס קבלת השבת בימים בהם הטלוויזיה החד-ערוצית שידרה את הסרט הערבי של יום שישי. מעולם לא שאלנו את עצמנו איך הגיעו הסרטים לערוץ הרשמי כשהגבולות סגורים ולמה שודרו בו סרטים של “האויב”. הסרט הערבי-מצרי איפשר לחלקנו לחזור לרגע למולדת הראשונה ולאחרים להציץ מחלון “הווילה בג’ונגל” אל השכנים שמעבר לגבול. אלא שרובנו לא רצינו לראות את האנשים שתרבותם, תקוותיהם וכאבם נשקפו אלינו. “סרט ערבית” מחזיר אותנו לכוכבים, למוזיקה, לעלילות המפותלות, ולרגע הקצר שבו חלקנו את אותם גיבורי תרבות עם כל עמי המזרח התיכון. העושר והעוצמה של הקולנוע המצרי מתגלים, ועולות שאלות מטרידות. סרטם של איל שגיא ביזאוי ושרה צפרוני
