קצת קשה לחשוב על סרט של מיכאל האנקה (משחקי שעשוע, אהבה) שהוא מורכב אף יותר מסרטיו האחרים, אבל זה המצב בדרמה הזו, זוכת דקל הזהב בקאן, שהיא לא פחות מיצירת מופת על מקורותיה של האלימות האנושית. הפעם מתמקם האנקה בכפר גרמני בתחילת המאה ה-20, עת אירועים מוזרים ואלימים פוקדים את תושבי המקום. האנקה עובר מבית הכומר לבית הרופא לבית הברון המקומי לבית משפחת כפריים – ומביא תמונה קודרת ומצמררת של יחסי הורים-ילדים. אין כמעט קשר בכפר הזה שאינו מאופיין ביחסים סאדו-מזוכיסטיים. הצילום המדויק בשחור-לבן רק מוסיף נופך לאחד הסרטים המבריקים של המאה ה-21.
–
