סאטירה על החינוך, הספורט והכלכלה, בה מגלמים גראוצ’ו את דמותו של מנהל פנימייה חדש, זפו את בנו הסטודנט וצ’יקו והרפו את דמותם של תלמידים בקולג’, המוחזקים במקום רק בשל חברותם בנבחרת הכדורגל המקומית. התסריט האבסורדי והניהליסטי, “הגאגים” המוצלחים בנוסח וודוויל והסאטירה החברתית הישירה, הופכים את “האחים מארקס: נוצות סוס” לאחד הטובים שבסרטי האחים מארקס.