משפחת סוראמללו חיה בשכונה תל אביבית. ז’אקו הוא הבכור – חבר ועד השכונה, אבו אל בנאת הממתין ללידת זכר. גבריאל קל הדעת מאורס לבת של תושב השכונה אך לא טומן את ידו בצלחת. מזל נשואה למר פוליאקובסקי המובטל והבן שלהם, כמובן, אוסף בולים. רוזה, הכבשה השחורה, חיה ללא חופה וקידושין עם רומני חלקלק שרבים מהתושבים חייבים לו כספים. ומה עוד יש בשכונה? בטלנים ססגוניים, בקבוק עראק כשהולכים לדוג בים (דייג אוהב דגים?), מורה למחול המבקש לצבוע את דירתו (אני בקשתי ירוק בהיר), קבוצת כדורגל כושלת, מאמן המשתמש בשפה המזכירה הונגרית ושאר מאפייני בורקס. הקצב מהיר והמגמה ברורה: הצחקת – זכית, לא הצחקת – נכשלת. אין טעם לשבור את הראש ולבקש משמעויות עמוקות אמר אורי זוהר למיכאל אוהד מהארץ טרם עלות הסרט למסכים. בשכונה שלנו הוא מגיש בידור ישראלי במיטבו – בשיתוף עם גדולי כוכבי הבימה והבד בישראל של שלהי שנות ה-60, בתקציב זעום כאשר חלק ניכר מעלילות המשנה המרכיבות את הסרט נאספו ממערכונים מוכרים של הגשש החיוור, עם המצלמה הלוליינית של דוד גורפינקל, באתרי צילום יפואיים, תוך הישענות על סממנים עדתיים אבל בלי לגלוש לאבחנות גזעניות, עפ”י מתכונת המזכירה באווירתה את הקומדיות העממיות שנעשו באיטליה בשנות ה-50 וה-60. עם הגשש החיוור, גדי יגיל, שייקה אופיר, ציפי שביט, בומבה צור וגבי עמרני.
–