יצירת מופת נוספת של גדול במאי איראן, עבאס קיארוסטמי (טעם הדובדבן, עשר, קלוז-אפ). קבוצה של זרים עירוניים מגיעה לכפר קטן והתושבים המקומיים חושבים כי אלה ארכיאולוגים או נציגי חברת הטלפונים. אנשי הקבוצה שומרים על מסתורין ומתעניינים באופן לא ברור בבריאותה של אישה חולה מהכפר. מדיטציה על חיים ומוות, מסורת ומודרניזציה. זוכה פרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה. זוכה שלושה פרסים בפסטיבל ונציה.