בשנת 1970 יצא הבמאי האיטלקי לוקינו ויסקונטי למסע חיפושים ממושך אחר ילד בעל יופי נשגב שיגלם תפקיד מפתח בעיבודו הקולנועי ל”מוות בוונציה”, הרומן של תומאס מאן. עם הגיעו לסטוקהולם גילה ויסקונטי את ביורן אנדרסון – נער ביישן בן 15 שבזכות ליהוקו כטאדז’ו, מושא האובססיה של המשורר הגוסס גוסטב פון־אשנבך (דירק בוגארד), יהפוך בן לילה לכוכב בינלאומי ויבלה פרק קצר אך אינטנסיבי מחייו בלידו של ונציה, בלונדון, בפסטיבל קאן ואפילו ביפן. הסרט התיעודי שלפנינו חוזר אל אנדרסון 50 שנה לאחר בכורת “מוות בוונציה” ומתחקה אחר השתלשלות חייו יוצאי הדופן, שהדי העבר אינם מרפים מהם.