תפריט
ארנה מר חמיס הקימה במהלך האינתיפאדה הראשונה את “תיאטרון האבן”, שהיה חלק ממערכת החינוך האלטרנטיבי בג’נין בעקבות קריסת מערכת החינוך תחת הכיבוש הישראלי. בנה של ארנה, ג’וליאנו מר, הצטרף אל אמו והפך לבמאי הבית של התיאטרון. שם נקשר אל יוסף, אשרף ועלא, שמצאו מפלט יצירתי אצל ארנה בתיאטרון שהקימה. שבע שנים אחרי, פולש צה”ל שנית אל ג’נין ומוחק חלקים ממחנה הפליטים. ג’וליאנו מר שב אל החורבות כדי לדלות משם את גורלם הטראגי של ילדי התיאטרון שהפכו ללוחמים. “סרט חשוב המחבר בין המושגים ‘אמא’, ‘מקום’ ו’מולדת’ ושוזר אותם לסרט שיש לשדר אותו שוב ושוב בכל ערוץ אפשרי”, אורי קליין; “חומר נפץ בצלולויד…”, מאיר שניצר.
