פריץ באואר היהודי (בורגרהרט קלאוזנר, המחנכים) היה שופט בגרמניה של לפני מלחמת העולם השנייה. לאחר גלות כפויה בתקופת המלחמה הוא חוזר לתפקיד התובע הכללי, ושם לעצמו למטרה עליונה להעמיד לדין נאצים. כאשר מתגלה בפניו מקום מחבואו של אדולף אייכמן בארגנטינה, הוא עוקף את החוק הגרמני ופונה ישירות למוסד הישראלי. זוכה פרס בפסטיבל לוקרנו, זוכה ארבעה פרסי האקדמיה הגרמנית כולל התסריט והבימוי (לארס קראומה) הטובים ביותר.