את עולמו קנה ג’ון גליאנו כבר בבית הספר לעיצוב אופנה בלונדון, משם צמח במהירות למעמד ילד הפלא עם הפה הגדול של ההוט קוטור בפריז. על המסלול של ג’יבנשי ודיור הוא הציג חזון נועז בדמותן של הפקות תיאטרליות ומרהיבות, שהיו הרבה יותר מסך השמלות, התסרוקת והאקססוריז. ככל שהקריירה נסקה וכך גם הסגידה לו על ידי אושיות כנעמי קמפבל, קייט מוס ואנה וינטור, כך נסללה הדרך להרס עצמי, עד לשיא בתקרית האנטישמית שחיסלה את שמו. גליאנו צולל בווידוי חושפני להשתלשלות האירועים, ומותיר את הצופים להרהר על טיבו המתעתע ועל סוגיית המחילה. כפי שניסח זאת במאי הסרט קווין מקדונלד (יום אחד בספטמבר, לגעת באינסוף): כיצד ניתן להבין משהו שאדם עשה או אמר, אם הוא עצמו לא מבין מה גרם לו לעשות זאת?
