בכל בוקר יום שני, מתעורר וינסנט אל אותה שגרה משעממת. נסיעה של שעה וחצי ללא עישון למפעל המדכא בו הוא עובד. בבית המחויבויות המשפחתיות תמיד עומדות בדרכו לממש את אהבתו הגדולה — לצייר. וינסנט לא יכול לסבול עוד בוקר יום שני. נמאס לו מהמפעל, מאשתו והילדים ומהטיפוסים המוזרים במיוחד בכפר כמו אלברט הדוור שהולך באותו מסלול כל יום וקורא את הדואר של כולם, או הכומר שלא יכול להסתיר את עיניו מנשות המקום, איכר קמצן המתקין אזעקה חדשה וצעירים על אופניים הבאים והולכים ומקשקשים על כל דבר העולה במוחם רק כדי להפוך את החיים למעניינים. וינסנט מחליט יום אחד לראות קצת עולם ולנסוע לונציה. אולי שם הוא ימצא בדיוק את מה שהיה חסר בחייו…
רוצים להיות הראשונים לדעת שהמוצר חזר? השאירו פרטים