הפרק הראשון בטרילוגיית הטריקולור של קישלובסקי (דקלוג). סיפורה של ז’ולי, אשה צעירה, המאבדת את עולמה בהרף עין. בתה היחידה ובעלה האהוב, נהרגים בתאונת דרכים קטלנית. היא נשארת חבולה, פיזית ונפשית, אבל בחיים. היא מנסה למחוק את עברה, להתעלות מעל לכאבה ולבנות חיים חדשים. כמו בסרטים אחרים של קישלובסקי, הסרט הינו צרוף נדיר של צבע, מוסיקה ורגשות, סרט גדוש בכאב, תקווה ומעל לכל – אהבה המנצחת את הכול. הסרט זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה 1993. עם ג’ולייט בינוש (עותק נאמן למקור)
