1936. אמנם “החזית העממית” זכתה בבחירות, אך בעבור פיגיול, אין זה רגע של חג. המועדון שבו הוא עובד נסגר, אשתו נטשה אותו וילדו נלקח ממנו. אחרי תקופת משבר הוא מחליט לקחת את גורלו בידיו ולפתוח את המועדון מחדש. זמרת צעירה הופכת את המקום ללהיט, אך עתה קורצות לה הזדמנויות חדשות… כריסטוף באראטייה מתבונן באחד הרגעים המכוננים של צרפת במאה העשרים במבט מצועף – יש כאן מחווה לקולנוע החם של אותה תקופה, הרבה מוסיקה עממית, ואהדה לגיבוריו בני מעמד הפועלים. כמו ב”הנערים שרים”, הלהיט הקודם שלו, גם כאן מצליח באראטייה למצוא את הטון הנכון והתוצאה פורטת על הרגשות בהתאם. תקציר באדיבות סינמטק ת”א