ויל האנטינג, צעיר בוסטוני העובד כמנקה ב- .M.I.T, מוציא את ימיו בשיטוטים עם חבריו מנוער, שתייה בלתי מבוקרת של אלכוהול והסתבכויות עם החוק. אבל הוא לא רק פרחח, הוא גם גאון מבריק, הפותר ברגע את הבעיה המתמטית של הסמסטר. הפרופסור שנתקל בו אינו מאמין למראה עיניו, והוא יעשה את הכל כדי לאלף את הפרא, להכניס אותו לערוגה הנכונה, כדי שיצמח ויקטוף את פירות כשרונו. לשם כך הוא מגייס את הפסיכולוג של האוניברסיטה, טיפוס מלנכולי השבוי בצערו על מות אשתו. “סיפורו של ויל האנטינג” משתמש בתבניות המוכרות בצורה מתוחכמת ויוצר מהן סרט בעל נפח ומשמעות החורגת הרבה מעבר לתקציר הנ”ל. כוחו של הסרט נובע מהבימוי הנבון של גאס ואן סאנט. צמד השחקנים הראשיים הצעירים – אפלק ודיימון, שגם כתבו את התסריט זוכה האוסקר, יחד עם וויליאמס (שזכה אף הוא באוסקר לשחקן משנה) הופכים את הסרט למרגש מבלי לגלוש לדביקות.