אופרטה קולנועית שכל הדיאלוג בה מושר (כן, כן, עם מנגינה). כשג’ו מתגייס נקטעים כל החלומות הורודים של ז’נבייב, והעובדה שאינו כותב לה (כי הוא נפצע במלחמה) גורמת לה להינשא לאחר. כעבור שנים אחדות הם נפגשים שוב במקרה. ז’אק דמי (לולה) יצר סרט יפהפה עם צבעוניות חלומית שמקדימה את אלמודובר, וצילום מסוגנן שמעוטר במוסיקה הנפלאה של מישל לגראן (ינטל). זוכה דקל הזהב בקאן. עם קאתרין דנב עוצרת הנשימה (הודו-סין) בתפקיד הראשי.
–
