אנייס ורדה (קליאו מ-5 עד 7), במאית הגל החדש המוערכת ואשתו של ז’אק דמי המנוח, עושה רטרוספקטיבה לחייה, בה היא מעלה שאלות על זיכרון ושיחזור באמצעות הפס הנע. ורדה יורדת לעיירת הילדות שלה בדרום צרפת, שם צמחה בינות הדייגים ורשתותיהם. עבורה אנשים ניתנים להגדרה באמצעות נופים, והנוף שמגדיר אותה הוא הים הפתוח והחופים שעליהם הוא מידפק. הפורטרט התיעודי המקסים שלה כולל התקנה של מראות בתוך החול, דרכן היא רוצה שיצלמו אותה. יותר מאשר אוטוביוגרפיה, מדובר במראה לעולמה האינטלקטואלי.
