מלודרמה רגשנית ומדויקת על אהבתו של צ’רלי למוכרת פרחים עיוורת. גם בעידן הסרט המדבר, צ’פלין שלא היה מוכן להתפשר עם הכנסת הקול, התעקש לנקוט בטכניקה ובעלילה שאופיינית לסרטיו האילמים. בסרט זה מתממשת הנוסחה המופלאה של צ’פלין לקומדיה מרירה מתוקה. שילוב מושלם בין מלודרמה סנטימנטלית לסצנות סלפסטיק גאוניות. הסרט גדוש בסצנות קלאסיות החל מהסצנה הראשונה כאשר הנווד מתגלה ישן בחיקו של פסל ועד לסצנת הסיום כשהנערה, שמאור עיניה חזר אליה, מגלה את זהותו ע”י מגע ידה.
