משלוחים חינם מעל ₪300

אלביס קוסטלו הוציא לפני כמה חודשים אלבום חדש, Look Now, אחרי שנשבע כבר שלא יקליט יותר תקליטים, עקב המכירות העלובות של האלבומים האחרונים שלו, וגם בגלל מצבה הכללי של תעשיית המוזיקה. האלבום החדש הוא אלבום פופ, לא במובן קל הדעת והקצבי של המילה, אלא פופ כמו זה של פרנק סינטרה או ברט בכרך – שירים רומנטיים, עטופים במלודיה מתוקה, וגם בחטיבת כלי נשיפה וזמרות רקע.

קוסטלו מעולם לא הסתיר את חיבתו לשירי פופ רומנטיים, גם בתחילת דרכו, כשנחשב צעיר פאנקיסט וזועם. בין ההקלטות הראשונות שלו היה גם הביצוע לשיר I Just Don’t Know What to Do with Myself, שכתב ברט בכרך וביצעה במקור דאסטי ספרינגפילד. אחד האלבומים שהיוו השראה כנראה הוא אלבום המופת של ספרינגספילד, Dusty in Memphis, שיצא ב-1969 – מעין שילוב של שירי פופ ושירי נשמה קורעי לב. האלבום הזה כולל כמה מהשירים היפים ביותר שנכתבו, בהם שניים מראשית דרכו של רנדי ניומן ככותב שירים – Just one Smile ו-I Don’t Want to Hear It Anymore, לצד הלהיט Son of a Preacher Man. אותה אווירה זלגה גם ללהיט הראשון שיצא מהאלבום החדש – Suspect My Tears – שלא קשה לדמיין אותו מבוצע על ידי ספרינגפילד לו היתה בחיים.

ההערצה של קוסטלו לבכרך הביאה לשיתוף פעולה ביניהם ב-1996 – בשיר God Give Me Strength, שהופיע בפסקול הסרט Grace of My Heart – ואחר כך באלבום משותף שיצא ב-1998, Painted from Memory. באלבום החדש של קוסטלו יש שלושה שירים שנכתבו בצוותא על ידי שניהם. בכרך מתארח גם בנגינת פסנתר בשניים מהשירים שכתב. אחד מהם הוא בלדה מקסימה בשם Photographs Can Lie, על בחורה שמבינה שכל השנים אביה בגד באימה והיא פוחדת שזה יקרה גם לה. בשיר הזה חוזר קוסטלו לעסוק בנושא הנאמנות בחיי הנישואים, שהיה מרכיב מרכזי באלבומו Imperial Bedroom מ-1982. למשל בשיר הנפלא The Long Honeymoon, על המחשבות שעוברות בראשה של אישה שמחכה לבעלה שיגיע הביתה בשעה מאוחרת.

 

באוטוביוגרפיה שלו, Unfaithful Music and Disappearing Ink, שיצאה לפני שלוש שנים, קוסטלו נזכר בערגה באלבום הזה, וטוען שלהקת הליווי שלו דאז, The Attractions, הגיעה אז לשיאה בנגינה ובשיתוף הפעולה. האלבום הזה היה הניסיון הראשון של קוסטלו לכתוב אלבום שכולו שירי פופ בסגנון ג’ורג’ גרשווין עם קורטוב ביטלס הודות למפיק ג’ף אמריק, שהיה הטכנאי של הביטלס באלבומים “ריבולבר”, “סרג’נט פפר” ו”אבי רואד”.

 

ב-2017 יצא קוסטלו לסיבוב עם להקת הליווי הנוכחית שלו, The Imposters, שכוללת את פיט תומאס וסטיב נאיב מה”אטרקשנס” ואת דיויד פארגהר על הבס, שהתמקד בשירים מ-Imperial Bedroom – אותם היה קשה יותר לשחזר בהופעות לפני 35 שנה. החזרה לשירים הללו בוודאי השפיעה על האלבום החדש. שלושת התווים הראשונים במלודיה Photographs can Lie מהאלבום האחרון מתכתבים עם השיר המפורסם ביותר מהאלבום, Almost Blue.

 

געגועים לאנגליה של פעם

במהדורה המיוחדת של האלבום מצורף דיסק עם ארבעה שירים נוספים, פרט לשנים עשר שירי האלבום. אחד מהם – You Shouldn’t Look at Me that Way – נכתב לפסקול הסרט Film Stars Don’t Die in Liverpool (שנקרא אצלנו “כוכבים חיים לנצח”). הסרט מגולל את סיפור חייה של כוכבת הקולנוע האמריקאית, גלוריה גרהם, על פי ספרו של בן זוגה, פיטר טרנר, שהיה צעיר ממנה ב-30 שנה. גרהם החליטה לוותר על חייה בניו יורק ולעבור לליברפול, לבית אמו של טרנר, כי רק שם זכתה לחום ואהבה שהיתה זקוקה להם.

 

מעבר למעבר הסמלי מארצות הברית לעיר ילדותו, ליברפול, שאולי סוגר מעגל עבור קוסטלו, גם בשיר הזה חוזר הפער בין מה שאתה רואה בבן זוגך לבין מה שהוא מרגיש. קוסטלו כתב בעבר על נשים מבוגרות (כמו שיר האהבה לסבתא שלו ב”ורוניקה”, אותו כתב יחד עם פול מקרטני), אבל ממרום גילו נדמה שהוא מזדהה בשיר הזה דווקא עם רגשותיה של הגיבורה – ועם הרגע הזה שבו אתה מרגיש לא נוח מהמראה שלך כפי שהוא משתקף בעיני בן הזוג שלך, כאשר אתה משיל מעליך את המסכות.

 

בשיר Kid About It, שמופיע ב-Imperial Bedroom קוסטלו נזכר בשיר “The Leaving of Liverpool”, שיר עם אנגלי על הפרידה מהבית והנסיעה לאמריקה. השיר של קוסטלו נכתב לאחר הרצח של ג’ון לנון, עוד גיבור שעבר מליברפול לניו יורק, כמו קוסטלו בעצמו.

אלביס קוסטלו מתגורר כבר כמה שנים בניו יורק יחד עם זוגתו הקנדית דיאנה קרול, אבל השיר שכתב על אנגליה, מולדתו, I Let the Sun Go Down, הוא אחד היפים באלבום האחרון שלו, Look Now. למרות שהשיר נכתב בסמיכות לאירועי הברקזיט, זה לא שיר מחאה (וקוסטלו כתב לא מעט כאלה בהקשר של בריטניה במהלך הקריירה שלו). התחושה שעולה ממנו היא של געגוע. המלודיה היפה יחד עם כלי הנשיפה, ובמיוחד קרן היער, מחזירים לתודעה את אנגליה של פעם – והשקיעה שעליה מדבר קוסטלו מזכירה את השקיעה המקסימה בשיר של הקינקס Waterloo Sunset.

Waterloo Sunset נכתב ככל הנראה על ילדותו של מנהיג להקת הקינקס וכותב השיר, ריי דיוויס, שכתב לא מעט שירים על אנגליה הירוקה של פעם, בהם Days, אותו ביצע קוסטלו בתחילת שנות ה-90 (וגם הלחן של Kid About It מתכתב עם “I Go to Sleep” של הקינקס). באוטוביוגרפיה שלו, X-Ray, טוען דיוויס, שהדמויות ב-Waterloo Sunset – טרי וג’ולי – הן פנטזיה על אחותו ובן הזוג שלה ועל כך שימצאו להם מקום אחר לחיות בו. אולי קוסטלו רואה בחייו באמריקה התגשמות של הפנטזיה הזאת.



* פורסם לראשונה באתר הארץ,  בבלוג אוזן קשבת של מני ארנון

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים להיות הראשונים לדעת שהמוצר חזר? השאירו פרטים

רוצים להיות הראשונים לדעת?

כל העדכונים והמבצעים אצלכם במייל

*ללא כפל מבצעים וקופונים

רוצים להיות הראשונים לדעת?

הרשמו עכשיו לדיוור
וקבלו 10% הנחה

ברכישה הבאה

*ללא כפל מבצעים וקופונים

אז מה אתם מחפשים?
דילוג לתוכן