The Cure

התרופה לכל מזור, אם כי כזו שתמיד לצד הריפוי ידעה גם להנכיח את מערכי הנפש המפותלים, הדקדוק הפנימי הדכדוך הקיומי.
על כל אלה “מנצח” רוברט סמית’, מי שבדרך כלל נשמע כואב ודואב, אבל בראשותו הקיור הפכה לאחד הרכבי הגל החדש המשפיעים ביותר בתולדות המוזיקה גם היום, וחרף העובדה שאלבום אולפן חדש לא נראה באופק מאז 2008.
עם זאת, קלאסיקות על-זמניות כמו:
Disintegration, Kiss Me Kiss Me Kiss Me, Boys Don’t Cry והשילוש הלא קדוש של Seventeen Seconds, Faith ו-Pornography ימשיכו להדהד לפחות עד שהאנושות תחסל את עצמה. וכנראה שגם אחרי.

שירים ראויים לציון:

One Hundred Years, Boys Don’t Cry, Just Like Heaven, Lullaby, Pictures Of You, Lovesong, In Between Days, Close To Me, A Forest, The Walk,  The Lovecats, Fascination Street, Burn, Friday I’m In Love, The Last Day Of Summer, A Strange Day, A Letter To Elise, Killing An Arab, A Night Like This, The Caterpillar, Primary, Charlotte Sometimes, Why Can’t I Be You?

To Wish Impossible Things, Lets Go To Bed, Cut Here, The Same Deep Water As You, Jumping Someone Else’s Train, The Hanging Garden