משינה היא אחת הלהקות הכי חשובות ואהובות בתולדות הרוק הישראלי, וההרכב שהפך את הרוק המקומי למיינסטרים אמיתי בשנות ה־80 וה־90. עם יובל בנאי כסולן כריזמטי, שלומי ברכה ככותב וגיטריסט מרכזי, וחבורה של נגנים מעולים מסביב, משינה יצרה שילוב ממכר בין רוק, פופ, ניו־ווייב ורגאיי, תמיד עם גרוב, הומור ואמירה ישראלית מאוד.
הם הוציאו שורה של אלבומים שהפכו לקלאסיקות, עם להיטים כמו רכבת לילה לקהיר, אנה, אין מקום אחר, תחזור תחזור, שלח לי מלאך ו־את באה לבקר. מעבר להיטים, משינה ידעה גם להיות להקה עם עומק: טקסטים על אהבה, בריחה, תל אביב, חרדה ותקווה, עטופים במלודיות שלא יוצאות מהראש.
ההשפעה שלהם עצומה: על רוק ישראלי, על פופ, ועל הדרך שבה להקה בעברית יכולה להישמע גדולה, חצופה ומדויקת. משינה היא לא נוסטלגיה היא סטנדרט.
משינה היא אחת הלהקות הכי חשובות ואהובות בתולדות הרוק הישראלי, וההרכב שהפך את הרוק המקומי למיינסטרים אמיתי בשנות ה־80 וה־90. עם יובל בנאי כסולן כריזמטי, שלומי ברכה ככותב וגיטריסט מרכזי, וחבורה של נגנים מעולים מסביב, משינה יצרה שילוב ממכר בין רוק, פופ, ניו־ווייב ורגאיי, תמיד עם גרוב, הומור ואמירה ישראלית מאוד.
הם הוציאו שורה של אלבומים שהפכו לקלאסיקות, עם להיטים כמו רכבת לילה לקהיר, אנה, אין מקום אחר, תחזור תחזור, שלח לי מלאך ו־את באה לבקר. מעבר להיטים, משינה ידעה גם להיות להקה עם עומק: טקסטים על אהבה, בריחה, תל אביב, חרדה ותקווה, עטופים במלודיות שלא יוצאות מהראש.
ההשפעה שלהם עצומה: על רוק ישראלי, על פופ, ועל הדרך שבה להקה בעברית יכולה להישמע גדולה, חצופה ומדויקת. משינה היא לא נוסטלגיה היא סטנדרט.
