Eminem

תקראו לו מרשל מאת’רס, סלים שיידי או אמינם, העיקר שתכירו בעובדה שמדובר באחד הראפרים הגדולים בכל הזמנים, על אחת כמה וכמה מתוקף הטענה הנגזרת מכך ש-“White Men Can’t Jump” ולפיה תמיד יהיו בעמדת נחיתות גם כשזה מגיע להיפ הופ המתויג מיידית כ”מוזיקה שחורה” . ובכן, גם אם זה נכון הצחקתם את אמינם שכבר יותר מ-30 שנה מוכיח שההיפ-הופ זורם ומשייט במחזור הדם שלו לפחות כמו כל אצל ראפר אחר, אם לא יותר. “הראשון לזהות” את הכישרון העצום של הבחור הלבנבן האלמוני היה ד”ר דרה בכבודו ובעצמו שהזניק את הקריירה של אמינם כבר ב-1999 כשאלבומו הרשמי הראשון הופק ע”י הדוקטור ויצא בחברת התקליטים שלו
(Aftermath Entertainment). מכאן ואילך הקריירה של אמינם רק נסקה. גם אם פה ושם הוא הקליט אלבומים פחות טובים –  ובגיל 50 פלוס הוא פחות חד משהיה בסוף שנות העשרים שלו – מרשל מאת’רס, סלים שיידי או אמינם (תקראו לו איך שאתם רוצים) הוא עדיין אחד מגדולי הראפרים בכל הזמנים.

שירים ראויים לציון:

Love The Way You Lie, My Name Is, Not Afraid, The Real Slim Shady, Without Me, Rap God, Lose Yourself, When I’m Gone, Mockingbird, The Monster, Venom, Till I Collapse, Stan, Superman, No Love, Godzilla, Sing For The Moment, Like Toy Soldiers, Kim, Love Yourself, Beautiful, You Don’t Know, Cleanin’ Out My Closet, Space Bound, Just Lose It, Berzerk, Guts Over Fear, We Made You, Fall, River, Lucky You, The Way I Am, Survival, Shake That, A** Like That, Headlights, Brain Damage, Just Don’t Give A Fuck, Walk On Water, Gnat, From The D 2 The LBC, 3 A.M, Kings Never Die, Darkness, Guilty Conscience, White America, Good Guy, Role Model, Higher, Tone Deaf, Alfred’s Theme, Cinderella Man, Won’t Back Down, The King And I, Don’t Cry, How Do I Say Goodbye, Big Weenie, Curtains, Remember Me, Bitch Please II